פתיחה

המוזאון לתרבות הפלשתים ע”ש קורין ממן נפתח מחדש
לאחר כשנה של שדרוג אינטנסיבי, חוגגת העיר אשדוד את פתיחתו המחודשת של המוזאון לתרבות הפלשתים ע”ש קורין ממן. המוזיאון פותח מחדש את שעריו כמוזאון יחיד מסוגו עם תערוכת הקבע – “עולמם של הפלשתים”, הכוללת שרידים ארכיאולוגיים מחיי היומיום ומטקסי הפולחן הפלשתיים, שחלקם נחשפו לאחרונה באתרי חפירות באזור פלשת (מישור החוף הדרומי). לצד תצוגת הקבע, יוצגו במוזאון תערוכות מתחלפות העוסקות בתרבויות מאז ועד היום

קשר הדוק, שהחל עוד בשחר ההיסטוריה, מחבר בין העיר אשדוד לבין התרבות הפלשתית. כבר ברבע הראשון של המאה ה-12 לפני הספירה, “הסתערו” על חופיה של ארץ ישראל ראשוני המהגרים הפלשתים, כאשר חלקם השתקעו באשדוד. כך הפכה אשדוד לאחת מחמש עריהם החשובות, כפי שמוזכר בתנ”ך: “…  וְאֵת, כָּל-מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְאֶת-אַשְׁקְלוֹן וְאֶת-עַזָּה וְאֶת-עֶקְרוֹן, וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד ” (ירמיהו כה’: כ).

כעת עומד המוזאון לתרבות הפלשתים ע”ש קורין ממן  לחזק את הקשר בין העיר לעברה ולהפוך למרכז עולמי לתרבות הפלשתית, היחיד מסוגו, במטרה לקרב את הקהל הרחב להיסטוריה ולתרבות המקומית.

סיפורי הפלשתים, המוזכרים בתנ”ך, שזורים בסיפורו של העם העברי ועד היום נחשבים אטרקטיביים ומסקרנים בעיני קהל רב. מי לא זוכר את הקריאה “תמות נפשי עם פלשתים”- מילותיו האחרונות של שמשון הגיבור, שמוטט עליו את עמודי המקדש, כנקמה באלה שבאו לראות במפלתו? גם התמונה של קרב הכוחות הבלתי אפשרי בין דוד לגוליית, הענק הפלשתי, שבסופו נכתב: “ויחזק דוד מן הפלשתי”, נטבעה עמוק בתוך האתוס הדתי והלאומי היהודי. שאלות רבות אודות הפלשתים עדיין מעסיקות ועוד יוסיפו להעסיק את אנשי המחקר הארכיאולוגי: מדוע הגיעו לאזורינו? כיצד נראו עריהם, בתיהם ומקדשיהם? כיצד חיו ונקברו? ולאן נעלמו?

המוזאון לתרבות הפלשתים ע”ש קורין ממן שם לו למטרה לנסות להשיב על חלק מהשאלות הללו ולהציג תמונת עולם אובייקטיבית אודות הפלשתים, המשלבת בין הממצא הארכאולוגי השאוב מאתרי פלשת, בהם- העיר אשדוד וסביבותיה, לבין הסיפור  המקראי.

בין הממצאים הבולטים בתערוכה שאצרה גלית ליטני עומדים שרידים נדירים, שנחשפו לאחרונה באתר תל צפית, הוא מיקומה של העיר גת המקראית: מזבח נדיר לאזורינו בעל שתי קרניים ובסיסי עמודים, שהיו חלק ממבנה מקדש וכעת משולבים במיצג אור קולי המדמה את החורבן שהטיל שמשון על מקדש הפלשתים בעזה. המוזאון מציע פעילות חווייתית המשלבת חשיפה לפריטים קדומים באמצעים עכשוויים, עם אירוח ב”משתה הפלשתי”, המורכב ממאכלים השאובים מן התרבות כפי שנחקרה.

המוזאון המחודש הוא מוזאון חי ומעודכן, הנמצא בקשר שוטף עם חוגי הארכיאולוגיה באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב, האחראיות על החפירות באשדוד ים ותל צפית. שיתוף הפעולה עם חוגים אלה כולל חזון להקמת מרכז מידע ומחקר אקדמי בתחומי המוזאון, שיכלול ספרייה שתוקדש למחקר הפלשתי; מעבדה ארכיאולוגית שתשמש את החפירות באשדוד-ים וכן פרויקטים קהילתיים וחינוכיים לילדים ולמבוגרים, שישלבו פעילות חינוכית הן במוזאון והן  באתר החפירות בעיר.

לצד תצוגת הקבע ‘עולמם של הפלשתים’ מציג המוזאון המחודש תערוכות מתחלפות בתחומי התרבויות והאתנוגרפיה, המאפשרות הצצה למסורות ולמנהגים בחתכי אוכלוסייה מגוונים בישראל.

התערוכה ‘בלי עין הרע ובמזל טוב’, שאצרו יעל ויזל ושרה שחק, מציגה מגוון רחב של פריטי יודאיקה וקמעות המחולקים לחמישה נושאים, המרכיבים את מעגל החיים היהודי וקשורים בהתחלות חדשות.

כל התחלה באשר היא: לידה, חתונה, כניסה לבית חדש – משמחת, אך גם כרוכה בסימני שאלה וחששות רבים מהלא נודע. כדי להגן על עצמו יצר האדם לאורך אלפי שנים הגנות בצורת לחשים, השבעות, קמעות וטקסים. התופעה לא פסחה על היהודים שהושפעו משכניהם. הצורך בהגנות מהלא נודע הוא לא נחלת העבר או עניין של מסורות קדומות שחלפו מן העולם. פעולות רבות בחיינו המודרניים נושאות אף כיום אופי מאגי מובהק: אנשים רבים מקפידים להיכנס למקום רק ברגל ימין; אחרים יחזרו על המלים: “בן פורת יוסף”, “בלי עין הרע”, או “חמסה…חמסה…חמסה”; וישנם עוד רבים שעונדים על צווארם שרשראות או תולים בבתיהם חפצים או קמעות, אם כאוסף, אם כאופנה ואם כאמונה ומסורת.

מרבית התערוכה מתבססת על אוספיו של ביל גרוס, אספן יודאיקה.

הפרק המסיים את התערוכה, הנקרא ‘סיפורי אשדוד’, מכיל חפצים הנושאים, שנאספו מקרב תושבי אשדוד, כדוגמת נרתיקי עור ובתי קמע מכסף ומברזל שנועדו להגנה מעין הרע. במסגרת עבודת האיסוף, נפגשו אוצרות התערוכה עם הקהילות השונות באשדוד ונחשפו לסיפורים אישיים ומשפחתיים מרגשים, שהאירו את  הנושא מזווית מסורתית הידועה רק בתוך הבית פנימה. נושא התערוכה מפגיש מחדש את העולים הותיקים שהתקבצו באשדוד, עם עברם ועם חפצים חבויים שהועברו מאם לבתה, מאב לבנו ומסבתא לילדיה. החפצים הייחודיים שנאספו ויוצגו בתערוכה יחד עמם  הסיפורים המרגשים של המשפחות, לא יותירו אף מבקר אדיש, בין אם הוא מאמין בעין הרע ובין אם לאו.

המהפך שחל על המוזאון, הכולל שיפוץ והרחבה משמעותית, הוא חלק מהחזון העירוני לביסוסה של העיר אשדוד כעיר מובילה, גם בתחומי התרבות והאמנות. המוציאה לפועל של החזון היא החברה העירונית לתרבות, הפועלת במסגרת עריית אשדוד. לתכנון, עיצוב והקמת המוזאון נבחרה ה’טחנה לעיצוב’, המתמחה בהקמת תערוכות ומוזאונים. על התכנון והשדרוג האדריכלי אמון המשרד ‘גיל מינסטר אדריכלים‘. 

הפתיחה החגיגית של המוזיאון תערך ביום חמישי, 29 באוגוסט, בשעה 20:00 וינחה אותה השחקן דרור קרן. לאחר קבלת הפנים והברכות לבאים יופיעו עידן אלתרמן ואבי גרייניק, יושק אתר האינטרנט של המוזיאון, יערך מיצג וידאו חוויתי ולהקת “שש וארגמן” תנגן.

לפרטים נוספים לחצו כאן>> 

חזרה לחדשות ועדכונים

אני רוצה להשאיר פרטים ושיצרו איתי קשר