ראי אדמה
האם בכל משפחה קיים פוטנציאל הרסני להיווצרותם של קרע וניתוק בין אם לבתה, בין אב לבנו, בין אח לאחותו התאומה? בשאלה מסקרנת זו עוסק ספרה החדש של הסופרת נירית הלבני “ראי אדמה”. בארבעה קולות שונים, המייצגים ארבע נקודות מבט שונות ואף סותרות של כל אחד מבני המשפחה, שוזרת הלבני את סיפורה של משפחת חקלאים ממושב בשפלה, שהשאלה מי מבין בניה יקבל את אדמתה מאיימת לפרק את המשפחה כולה
הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון נפתח בבוקר הברית של תומר, בנו של איתן, האח שירש את הכרם. אביטל, האחות שנושלה לכאורה, מתגנבת אל העץ הגדול העומד במרכז הדשא תחתיו אמור להתרחש האירוע. כך, מנקודת מבטה המלווה את הטקס אליו לא הוזמנה, נפרש בפני הקורא לראשונה סיפורה. בחלק השני חוזרת העלילה שש שנים אחורנית בזמן. הפעם נצמד המספר הכל-יודע אל גדי, אבי המשפחה והקורא מלווה אותו במהלך יום עבודה בכרם ומגלה את הסיבות שהביאו אותו להוריש את הכרם דווקא לבנו. נקודת התצפית הזו והמעבר אחורנית בזמן מאפשרת היפוך של ציפיותיו וידיעותיו של הקורא, שעד כה למד את המתרחש מאביטל, הבת. בחלק השלישי מקבלת העלילה תפנית נוספת עם הצמד המספר לאם המשפחה בתיה ושוב מה שנדמה היה כנכון מתערער ולהפך. בדרך זו מאפשר הרומן לקורא לא רק לבדוק את סוגיית היחסים בתוך המשפחה, אלא גם לראות איך אותו סיפור, כשהוא מסופר מנקודות תצפית שונות, לובש פנים חדשות ואחרות.
“ראי אדמה” הוא הרומן הראשון של הלבני, שכתבה עד כה בעיקר סיפורים קצרים. הסופרת, בת 49, נשואה ואם לשני זוגות תאומים, החלה את דרכה בכתיבה כבר לפני כעשר שנים. היא בוגרת תואר ראשון בספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעברה הייתה עוזרת הוראה בחוג לספרות עברית ועסקה במחקר ספרותי. לאחר שנים בהן לקחה פסק זמן מהשדה הספרותי, לטובת עבודה בתחום של משאבי אנוש במפעל המשפחתי, התעורר בה הצורך לשוב לעולם הספרות. סדנה לכתיבה יוצרת אצל הסופרת והעורכת דורית זילברמן “שחררה לה את היד הכותבת”, כך היא מספרת והיא החלה בכתיבת סיפורים קצרים. אחד מסיפוריה, בשם “החוצה”, אף עלה לגמר של “יוצאים לאור” – תחרות סיפורים קצרים של סטימצקי והתפרסם באנתולוגיה של ההוצאה. בהמשך השתתפה הלבני בסדנת כתיבה נוספת אצל הסופר חיים באר ובהשראתה החלה לכתוב את הרומן. תהליך כתיבת הספר הסתיים לפני כשנתיים והחודש עומד הספר, בעריכת דורית זילברמן לצאת בהוצאת “פרדס”.
את החיבור לעולם החקלאות והיין שאבה הלבני מהרקע האישי שלה, כבת קיבוץ מנרה וכן ממגוריה במושב משגב דב באזור גדרה, המשופע בכרמים.
