עצים וההוויה האנושית
דב הרצנברג, פרופ’ לפילוסופיה, מציג כעת תערוכת צילומים חדשה בבית הספר “דרך צילום” בשם “והייתי עץ”. סדרת הצילומים בתערוכה מבקשת להתבונן בעצים מכיוון חדש ומפתיע, כשהם מלווים בטקסט המעורר מחשבה פילוסופית ביחס להתהוותם של עצים
צילומים: דב הרצנברג, מתוך התערוכה
בתערוכה החדשה “והייתי עץ” שעלתה לאחרונה בגלריה של בית הספר “דרך צילום”, מוצגים צילומים המורכבים משתי מדיות הקשורות זו בזו. האחת היא הכתיבה הפילוסופית של הצלם והפרופסור לפילוסופיה דה הרצנברג, האחראי לעבודות והשנייה – הצילומים עצמם.
צילומי העצים של הרצנברג ממחישים את הצורניות, המקצבים, התבניות והתנועה של העצים. המרקמים מובילים את עינו של המתבונן לסיור ויזואלי בעולם מוכר, אך יחד עם זאת מפתיע והצילומים מבקשים להתבונן בעצים מכיוון חדש לחלוטין. לצידם, נלווים גם טקסטים המעוררים מחשבה פילוסופית ביחס להתהוותם של העצים כשיקוף להתהוות האנושית, על מרקמיה ו”הפרעותיה”.
סיגל קולטון, אוצרת התערוכה מספרת: “במבט ראשון, נטול הידיעה, מתבוננים במראה הצילומי של העצים. בקומפוזיציה, במרקמים, במקצבים ובזרימה. במבט שני, מבחינים בצילומים ב”הפרעה” כלשהי. כמעט בכל צילום ניתן למצוא אלמנט השייך לעץ במהותו, אך נפרד ממנו ו”מכתים” אותו. מעולם לא שאלתי את עצמי שאלות הקשורות לאופיו השונה של כל עץ ועץ. מעולם לא שאלתי את עצמי מדוע עץ אחד נראה כך ועץ אחר, אפילו מאותה משפחה, נראה אחרת. ההתבוננות שלי על היער ועל הפרטים המרכיבים אותו, עסקה בעיקר במראה, באסתטיקה ובהתפעלות מיופיו”.
“התבוננות במבניות שבעצים טבעתיים, מהווה כאן בסיס להרהורים על היחס שבין סדר ומרכז, לבין התפרקות, בין ‘”תצריף”, לבין קריסת המרקם שנוצר עם הזמן – ההורס את אשר יצר”, כך מתאר הרצנברג. “פירוק הסדר, שעיצובו נמשך שנים על גבי שנים, מצטייר – דרך המבט החודר של המצלמה – כראי של מהלכי הקיום שלנו, הנמתחים בין השאיפה ליציבות ובין טלטולה. אף על פי כן, עבודה זו אינה מבוססת רק על ההיבט החזותי. לא פחות מכך היא זקוקה למחשבה ולמילים, שבלעדיהן לא הייתה העין עוקבת במבט אובססיבי כל-כך אחר מה שמעסיק אותנו כאן. צילומים אלו הם כמן מעקב, קרוב ככל האפשר, אחר היוולדותם של שסעים במרקמים שבתוכם הם נולדו. התבוננות בסדר וחיפוש בתוך תוכו את שמבשר את הטרנספורמציה שלו ואת סופו”.
אוצרת התערוכה: סיגל קולטון
לפרטים נוספים לחצו כאן>>
