הוצאה לאור

משכן הספרים הטובים

“לכל אדם יש תפקיד ומשימה שמחכים רק לו. נסיבות חייו מובילות אותו לפתח את הכוחות והכישורים לשם הגשמת ייעודו והוא יודע, במודע או שלא, את התשובה לשאלה מדוע הוא עוסק במשלח יד זה או אחר. אם התגובות מעודדות, הוא מתמחה ומשתכלל”. כך מתארת ליאת זינגר, בעלת הוצאת “משכן ספרים”, המוציאה לאור ספרי ילדים, ספרי עיון, פעילויות ומוצרים, את תחילת דרכה המקצועית. “הרבה פעמים, בעקבות מפגש או אירוע מיוחדים שמתרחשים בזמן הנכון, מגלים שמוכנים לצאת לדרך, למלא את התפקיד. לי זה קרה פעמיים בסדר הלא נכון. הייתי מתרגמת הרבה חומר לצורך עבודתי או לימודיי, או סתם מתוך עניין, ולא עלה על דעתי להוציאם לאור. אבל אחרי שתרגמתי את “המסע” עבור הוצאת הספרים “פראג”, באתי אליהם עם שקיות מלאות ספרים נהדרים שצריכים לראות אור וענת שיין, החפה מכל קנאת סופרים ומרבה חוכמה, שהייתה אז העורכת הראשית של ההוצאה, אמרה שיש להם רשימה של ספרים משלהם ואמרה משהו שרק אחרי כמה זמן, נקלט. איכשהו ככה נולדה ההוצאה שלי. בשקיות הספרים הטובים”.

תחילת הדרך
את ההוצאה הקימה עוד ב-2006, מתוך רצון לנתב את אהבתה לספרות- מהצד הצרכני שלה ליצרני, שיש בו יותר בחירה והתעמקות, כוונה והעברה הלאה. “מאז ומתמיד סיפורים וספרים מילאו מקום גדול וחשוב בחיי. אינני יודעת אם נולדתי יודעת או שלימדתי את עצמי לקרוא, אבל מגיל צעיר מאוד נהגתי לקרוא ולמזלי וגורלי, הייתה לי אמא מיוחדת שעשתה הבדלות בין טוב – לשאינו כולו טוב. הייתה לה ספרייה אחת לספרות מופת ואחת, שלא הייתה בהישג ידי, של ספרות סתם (לא סת”ם, סתם…). היא לא מנעה ממני לקרוא ספרי מבוגרים – אולי הרגישה שאין הבדל, הייתי צוללת בעולמות, נעטפת באווירה והופכת להיות חלק מהסיפור”, מספרת זינגר על אהבת הספרים שהפכה לעיסוק ואף לייעוד. את רגע ההחלטה להקים את ההוצאה היא מתארת בפשטות כך: “בוקר אחד, בסביבות יום הולדתי ה-45, בתוך התהליך שאדם עובר בגיל הזה, התעוררתי בידיעה שאני פותחת את דלתי לספרים שמחכים לי”.

הספר הראשון שהוציאה לאור היה ספרה של אלזה בסקאו – “ילדי היער”. “קניתי אותו לבתי הבכורה כשהייתה קטנה ומכיוון שאהבת הדיוק הייתה טבועה בה כבר אז – הייתי צריכה לרשום, שתהיה גרסה אחת לשביעות רצונה”. זה הפך לספר הבכור של “משכן ספרים” ובזכותו גם התוודעה זינגר ליצירות ספרותיות נוספות של הסופרת השוודית, אשר נהגה גם לאייר את כתביה, תוך מתן תשומת לב לכל פרט ופרט. “כל סיפור שלה הוא יצירה בפני עצמו וככל שהעמקתי וחקרתי במלאכת התרגום, גילתי את גודל הפלא החבוי ביצירותיה”.

רק ספרות טובה
“משכן ספרים” היא הוצאה שהמיוחד בה הינו עיסוקה בספרות טובה. הכוונה היא, בלי להתייחס לטיעון שמה שטוב בשביל אחד לא טוב בשביל אחר,  לספרים מעניינים, יפים, מרגשים, מרגיעים, מעודדים, מעוררי יראת-כבוד ומשמחי לב, שילד או מבוגר הקורא בהם מוצא עצמו בתוכם. ספרי הילדים היוצאים בהוצאה הם תרגומים לעברית של יצירות ספרותיות מהסוג של הספרייה הטובה. מתקופה ומחוזות שרק יצירות ראויות ראו בהן אור ורק איורים אמנותיים ויפים שזכו להשתייך ליצירה; ואילו ספרי המבוגרים הינם תרגומים לעברית של ספרים שנכתבו בשנים האחרונות וספרי עיון העוסקים בנושאים כמו ציורי ילדים עד גיל 7 ותזונה לפי הגישה האנתרופוסופית, ציורי ילדים חולים לפי גישה ינגיאנית, והתמודדות עם קונפליקטים- ממודל שפיתח פרופסור גלזל. בין אם לילדים או למבוגרים, כל ספרי ההוצאה פועלים למען שיפור הבנת הקוראים בהם את העולם, הזולת ועצמם.

הדגש אותו מקפידה לשים זינגר על הוצאת ספרי איכות בלבד, נובעת מתפיסתה לפיה “הספרות היא המזון האולטימטיבי לטבע ולנפש האנושית. כמו עם אוכל, אפשר לגדל ירקות ופירות שיהיו בעלי ערך תזונתי טוב, טעימים ומספקים. וכך גם עם ספרים. יש ספרים נפלאים, המזינים את הרוח ופורטים על נימי הנפש, ומאידך יש כאלה שמרוב חומרי שימור, או ריבוי הגירויים את הרדוד שבנו, לא מצליחים להתפרק והם תקועים במערכת העיכול הנפשית ומזיקים לנו משם”.

בהתאם לתפיסה זו, שרואה בקריאה גם  כוח מכונן לפעילות יצירתית,  יוזמת זינגר לצד הוצאת הספרים ולצד האתגרים שמושכים לכיוונים אחרים, גם פעילויות תרבותית: מפגשים ספרותיים, קורסים ופעילויות יצירתיות, ערכות להכנת ספרים ומשחקים, הכוללות מוצרים איכותיים לילדים בגילאים שונים ועוד. “הרעיון המרכזי הוא לאפשר לאנשים לצרוך ולייצר, להכניס פנימה ולהוציא החוצה מוצרים מזיני נפש, איכותיים, אקולוגיים ומעשיים, במחירים הגיוניים, היכולים להיכנס לעולמו הפרטי של כל החפץ בכך”.

עץ הברוש
כך נבט סופסוף מיזם ספרותי נוסף בשם “עץ הברוש”: חנות של ספרים שאדם יודע שימצא בה ספרים טובים, מיד שנייה וראשונה. הדרך שהובילה להקמת החנות החדשה פשוטה מבחינת זינגר: “יש עניין עם ספרים ישנים המבקשים להתחדש, או  ספרים ישנים שמבקשים להישאר ולא להגיע למזבלות, (או למיכלי מחזור הנייר כדי שיהפכו אותם לספרים לא משהו, לקופסאות קרטון או לעיתונים) ויש ספרים חדשים, מצוינים, שרוצים להגיע אל קוראים. ספר כזה, כשקונים או נותנים במתנה למישהו שאוהבים, מרגיש כמו תינוק שהחסידה הביאה עם כובע צמר מרופט קצת מארץ רחוקה”.

את מלאכת השחזור העדינה, אשר גם אותה מבקשת זינגר לקיים, היא מתארת באופן נוגע ללב כטיפול ב”ספרים מסכנים שאיש לא מגן עליהם ובעוד רגע הם היו נגרסים ונעלמים מן העולם אל תהום הנשייה”.

נאמנה לרוח היזמית ולמשיכתה העצומה אל הספרות היפה, מבקשת זינגר לקדם את ההוצאה לאור של ספרי המבוגרים; להוציא לאור עוד 9 מספריה של אלזה בסקוב ושל יוצרים טובים אחרים; לתרגם את כל הספרים לברייל ולערבית בשתי השפות ולהפיק מהדורות שאזלו.  אבל נחוצה השקעה כספית בכך. “יש חסד בקצב הלא-רוטשילדי” היא אומרת ” שגורם לדברים, אפילו כאלה שאנחנו בטוחים שהם חיוניים ביותר או אין לנו סבלנות לחכות שהתנאים יבשילו, אבל באמת הם לא צריכים לקרות, לא לקרות ולאלה שכן צריכים-  להבשיל ולקרות בעתם. לכן אינני יוצאת כאן בקריאה נרגשת לתרומות או להשקעות. יצאה לי איזו אמת שלא התכוננתי לקראתה, לכבוד ראש השנה! אבל כן הייתי רוצה שקוראים יזמינו ספרים ויהיו נכונים לשלם את ערכם, מבלי ‘לתחר’ אותי עם רשתות הספרים הגדולות. מצאתי בית דפוס שיכול להדפיס באיכות טובה ספרים בודדים, לכן מחיריהם של הספרים במהדורות שאזלו יהיו קצת יותר יקרים”.

לפרטים נוספים וליצירת קשר לחצו כאן>>