תערוכת יחיד

דיוקן של האמן הציוני כסוכן זיכרון
הנוכחות הקבועה של העבר בהווה והחלחול הקבוע של השואה בהוויה הישראלית הם ליבת יצירתו האמנותית של האמן אבנר בר חמא, אשר עוסק בזהות הישראלית-היהודית והדתית-ציונית ומקנה מרחב רב לזיקה שבין אירועי השואה להתיישבות בארץ, כמספר דמויות המשמשות לו כמופת. בקרוב תפתח תערוכה חדשה של בר חמא, "תחיית חזון הצמות היבשות"

בצילום: עבודה של בר חמא מתוך התערוכה

התערוכה הקרובה של האמן אבנר בר חמא תסגור מעגל שכל אחת מחוליותיו מייצגת ויוצרת דיאלוג בין עבר והווה ובין השמדה ותחיה ומעניקה מענה חיובי לשאלת הנביא יחזקאל  "התחיינה ה(ע)צמות האלה"? בחלל אחד יוצגו שלושה נושאים מרכזיים, באמצעותם מעביר בר חמא את המסר שלו העוסק בהתכתבות של ההווה עם העבר- ההנצחה וההכחשה של השואה אל מול החיים והזיכרון בימינו אנו.

יצירה אחת, שמכותרתה נלקח שם התערוכה, מתארת קבוצת חיילות ישראליות הצופות על תצוגה של שיער נשים שנספו בשואה – המוצג כצמות קלועות. ראשן של החיילות מורכן במחוות זיכרון, לחלקן השיער קלוע בצמות ולאחרות השיער אסוף בזנב-סוס. העימות שבין השיער שבתצוגה וזה של שש הנערות הישראליות, שמספרן  מזכיר את מספר הקרבנות היהודים בשואה ולא במקרה, מצמרר ומרגש. שיער הקרבנות, המנותק מגופן, מצביע על חילול פרטיותן ועל המחסור באינדיווידואליות, לעומת שיערן של החיילות הקשור קשר בלתי נפרד אל גופן. כך, הפער שנפער בין הנשים-קרבנות השואה לבין אלו הניצבות לפני השרידים החומריים שלהן, נסגר באורח אירוני ופרדוקסלי, באמצעות עיצוב שיער זהה.

יצירה נוספת בתערוכה עוסקת באחד הצילומים האיקוניים ביותר מהשואה- "הילד מגטו וורשה", אותו הציב בר חמא במרחבים ובמקומות שונים בעולם, כתזכורת קבועה ומתמדת לעבר שאינו עובר. הצילום משמש כבן לוויה קבוע לבר חמא, באשר הוא: דימויו הכמעט שקוף, מופיע כ"שתול" ברכבת התחתית של ניו יורק בת זמננו, כמו גם בבית קברות בברלין, בפארק משחקים שנאסר על ילדים יהודים לשחק בו בפריז וגם בכותל בירושלים. החלחול של הדימוי, הלקוח מצילום הארכיון בשחור לבן במראות בני זמננו הצבעוניים, מצביעים על דיאלוג קבוע ומתמשך עם העבר, כשעצם קיומו מהווה הנצחה מתמדת.

עבודה נוספת בתערוכה יוצרת שילוב בין יומנו של הרב יליד הונגריה – יששכר שלמה טייכטל, שנספה בשואה, עם דיוקנו של הרב קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון, יחד עם צילומו  ה'מיתולוגי' של הרצל על המרפסת בעת קיום הקונגרס הציוני בבזל.

כך, נוצר תיקון במרחב האמנותי החדש, מתוך עצם הימצאותם לראשונה בצוותא של הרב והחוזה – כששניהם נושאים מבט לעבר חברה חדשה, בה תיושם התחייה. 

פתיחה: 11 ביולי, 2013, בשעה 18:30 | סגירה: 4 באוגוסט, 2013
אוצרת: ד"ר פנינה רוזנברג
בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, אלחריזי 9, תל אביב

חזרה לחדשות ועדכונים