תערוכת יחיד

בברלי ברקת: "ציורים"
הציירת הירושלמית בברלי ברקת מציגה לראשונה מקבץ עקרוני של ציורים נבחרים שנעשו בשנים האחרונות. הציורים בתערוכה מייצגים את תהליך התפתחותה לציירת בשלה ואוטונומית השולטת ברזי הטכניקה הנטורליסטית שלמדה אצל המסטר ישראל הירשברג, ממנה היא נוסקת אל מגוון הפשטות מודרניסטיות ופוסט-סזאניות. את התערוכה אוצרת נעמי אביב

מה שמתחיל אצל בברלי ברקת ברישום מהיר של גוף רקדן קלאסי עובר מטמורפוזה והופך לציור נוף אפי, לאתר ארכיאולוגי ובו שברי פיסול קלאסי המוטמעים בינות לחגווי סלע פראיים.  הציור שלה מציע מסע מאתגר בתוך חומרים וחללים, בשר ואבן, גבהים ומורדות. נקיפות הזמן ורחשי ההיסטוריה מתורגמים לקווים, כתמים והרמוניה טונאלית עשירה ומרובדת, מבעדה הולך ומתברר לצופה כי הציור של ברקת איננו אמצעי כי אם המטרה.

ברקת היא ציירת מוקפדת והציור שלה אנרגטי, ספקטקולרי, מעובד ומלא פרטים. נושאי הציור שלה הם קלאסיים: מודל עירום, נוף, טבע דומם, סוסים, סחלבים ודיוקנאות והם נעים מהפיגורטיבי אל המופשט הגיאומטרי, מהגוף אל חלל הסטודיו ומן הפנים הקונקרטי, הארכיטקטוני אל אתרי נוף קדומים ומדומיינים.

לרב-אמן ישראל הירשברג יש אמנם יד ורגל בזיקוק ושכלול כשרונה של בברלי ברקת  אך את האיכויות הבלומות של רגש ודמיון המאולפים באמצעות סדר ומשמעת ואת היכולת לזרום בין סדרים שונים של חומר, צורה וייצוג היא חייבת כנראה להשפעה שספגה מזוג הוריה לואי ולורנה סוקולובסקי.

בני הזוג סוקולובסקי, ניהלו את בית הספר הגדול לקרמיקה בדרום אפריקה, עד שהוזמנו ללמד ב"בצלאל" שבירושלים בשנת 76', כשברקת הייתה בת10  בלבד. האב ייסד למעשה את לימודי העיצוב בזכוכית במסגרת המחלקה לקרמיקה באקדמיה בצלאל בירושלים, שם עבד עד לפני כחמש שנים. במקביל הוא הקים בירושלים את המפעל "סוקולובסקי זכוכית" ועשה לעצמו שם בינלאומי כאמן עיצוב מופשט בזכוכית. האם השכילה לפתח טכניקת עיבוד חדשה של חומר וצבע' הקימה מפעל משגשג לקרמיקה בעבודת יד שנקרא "סוקולובסקי קרמיקה" ועשתה גם היא חיל בארץ ובחו"ל.

בברקת המשיכה ללימודי צורפות ב"בצלאל", שם מומשה נטייתה המובהקת אל התלת-מימד. לאחר לימודיה, נסעה עם אביה לצ'כיה והשתלמה בניפוח זכוכית. תערוכת יצירות הזכוכית שלה הוצגה בהולנד ובארה"ב ונמכרה עד אחרונת העבודות.

היא נישאה לניר ברקת, ראש העיר ירושלים הנוכחי ולזוג שלוש בנות. בשנים האחרונות פעלה בהתנדבות ובשיתוף מוסדות השכלה בירושלים, במטרה לשפר את האקלים הבית-ספרי ובמקביל הייתה מעורבת בתכנון, שיפוץ ועיצוב של בתי מגורים שונים. כך ניתנה לה ההזדמנות לשייף מיומנויות חדשות מתחום הארכיטקטורה ולהעמיק את תפיסת החלל  שלה.

לפני כארבע שנים סיימה ללמוד ציור אצל ישראל הירשברג ומאז פיתחה כתב יד ייחודי משלה, שהלך והתנסח כמופע מורכב של איזונים, תנופת מכחול ויכולת רישום מהירה. היא השכילה לשאוב מגוון השראות מהנזירות השופעת גוונים ועומקים של מורנדי; מהמפגשים הנושמים והמעודנים בין כתמים וצורות אצל טיציאן, מיכלאנג'לו וקורו וסזאן; מאהבת הבשר הנילוש של פרנסיס בייקון; מתאוות הטקסטורה של אאורבך; מהחריפות הקווית המתנצחת של הודג'קין; ומהתנועות הגליות שזורמות בין הקומפוזיציות של פוסין.

ציוריה של ברקת הם מופת מבושל של מפגשים בין קווים חזקים לצורות הגוף האנושי והם מסגירים את היחסים החושניים שהיא בוראת בין גוף לנוף, את הסינתזה הקלאסית בין מחוות ציור השופעות רוך, אינטימיות וארוטיקה, אל מול עוצמה מובנית ומשחקי פרספקטיבה ואור.

הסדקים המופיעים ונעלמים כנקיקים, הפריזמות השבורות, החזיתות הקוביסטיות, מערכת האיזונים והמתחים בין הקומפוזיציה לבין מה שקורה בתוך חלל הציור, הביצוע ההחלטי, הנקי והרענן של כתם לצד כתם, הם שבונים את עבודותיה ליחידה אחת קוהרנטית, למלאכת מחשבת של ציור שהוא גם רישום או אולי רישום שהוא ציור.


"ציורים" | 
גלריה נ.נ. אמן | רחוב גורדון 26, תל אביב
www.amangallery.co.il

חזרה לחדשות ועדכונים