הצצה לתושבי ניו-יורק
צילום באדיבות: www.humansofnewyork.com
ניו יורק ידועה בעולם כעיר פוטוגנית במיוחד, אבל הצלם ברנדון סטנטון אינו מתעניין בגורדי השחקים, הגשרים או המוניות הצהובות בעיר, אלא דווקא בתושבי העיר עצמם, ש-10,000 מתוכם יונצחו במצלמתו.
בכל יום, הצלם האובססיבי משוטט בהרלם, ברוקלין, מנהטן והברונקס על מנת לתפוס בעדשתו עוד פנים ניו יורקריות שיצטרפו ל-5,000 שכבר “נתפסו” עד כה.
התוצאות של שיטוטיו עולות לבלוג של הצלם בן ה-27, בשם Humans of New York. הבלוג הוא מעין אלבום משפחתי של העיר הגדולה ביותר בארה”ב והנושאים בו מגוונים: מצעירים אורבניים בעלי חוכמת רחוב, דרך הומלסים ועד אוהבים הלבושים באופנתיות; יש שם אשה לבושה פרווה לבנה, אדם מבוגר במעיל חיקוי פרוות נמר, נזירה, אדם המחופש לקוסם, בלרינה הניצבת מעל פתח אוורור וחקיין של מייקל ג’קסון המופיע בסאבווי.
הרעיון ל-10,000 הצילומים עלה במוחו של סטנטון לאחר שעבר לניו יורק משיקאגו, שם עבד כסוחר מניות. העובדה שלא היה לו כל ניסיון בצילום לא הטריד אותו במיוחד: “אמא שלי לא היתה מאוד שמחה מההחלטה שלי אבל עד כה הולך לי לא רע”, כך הוא כותב. לאחר שנתיים, לסטנטון כבר יש קהל רב של עוקבים וכמעט 590,000 אוהדים בפייסבוק.
השיטה בה הוא עובד כוללת הליכה של שעות ברחבי העיר בחיפוש אחר דימוי מעניין במיוחד, שיעזור לו, לתחושתו, לחדור אל תוך אישיותו של המצולם. הוא תמיד מתחיל את השיחה עם המצולם הפוטנציאלי במשפט: “היי, אני יכול לצלם אותך”? מה שמתפתח לשאלות אישיות יותר בהמשך, מתוך כוונה להכיר את הניו-יורקר המסוים העומד מולו. שאלות אלו יכולות לכלול למשל שאלה בסגנון “מה היה הרגע המאושר ביותר בחייך”?
כמה מהתשובות התבלטו במיוחד בעיניו של סטנטון לאורך השנים, ביניהן הומלס אלכוהוליסט שחלם על לצאת למסע דיג ופנקיסט צעיר שפשוט רצה להיות מאושר או אלמנה אחת שסיפרה לו שיש לה עדיין הרבה אהבה להעניק.
השנה הראשונה של הפרוייקט היתה קשה, הוא מעיד. בשנה זו היו לו רק 3,000 עוקבים. “דאגנו לו מאוד, אבל הוא המשיך בדרכו”, מספר חברו של סטנטון, סמואל וורד. “כשהוא מתחיל משהו, הוא נכנס לזה לחלוטין. הוא מאוד מפוקס”.
כשהבלוג של סטנטון התחיל לתפוס תאוצה, הרעיון המקורי של הפרוייקט השתנה. “בהתחלה הרעיון מאחוריו היה הצגת העבודה שלי. עכשיו זה עוסק יותר בתופעה עצמה וזה מה שמושך אנשים לבלוג”.
בינתיים, הוא אפילו הפסיק להתמקד במטרה להשיג מספר מסוים של צילומים. יש לו אחריות גדולה יותר בעיניו.
“לא היתה לי חופשה אחת בשנתיים האחרונות. אפשר לחשוב מהצד שזה קל להיות הבוס של עצמך אבל הבוס האמיתי שלי הם 590,000 העוקבים שלי ועבורם אני חייב לעדכן תמונה חדשה מידי יום. זה יכול להיות די מלחיץ”, הוא אומר.
אפילו ניו יורק הענקית כבר לא גדולה מספיק עבור הפרוייקט. בדצמבר האחרון סטנטון נסע לאיראן וניסה לעשות את אותו הדבר שם. כעת, יש לבלוג שלו 20,000 עוקבים איראניים. “הכוונה שלי כעת היא לנסוע לכל מקום בעולם”, הוא מספר.
בהשראת סטנטון, צלמים אחרים כבר החלו ליצור קטלוג צילומי דומה משל עצמם לערים בהן הם מתגוררים: Humans of Paris, Humans of Beirut, Humans of Buenos Aires ואפילו Karachi on Facebook. “זה נהדר, אבל אני מעדיף להתמקד בעבודה שלי ולא לשים לב אליהם” מעיד סטנטון.
לכתבה המלאה במגזין האינטרנטי TheSqueeze לחצו כאן>>
