רוי ליכשטנשטיין במוזיאון טייט-מודרן בלונדון
דימוי באדיבות: Collection Simonyi@Esatet of Roy Lichtenstein/DACS 2012
מוזיאון הטייט-מודרן בלונדון העלה בעת האחרונה את התערוכה המקיפה ביותר שהוקדשה אי פעם לאמן הפופ המוערך – רוי ליכטנשטיין. התערוכה אורגנה בשיתוף עם ה-“Art Institute” של העיר שיקאגו והיא הרטרוספקטיבה הראשונה של ליכטנשטיין מזה 20 שנה. התערוכה מקבצת יחד מעל ל-125 עבודות, ביניהן הציורים והפסלים החשובים ביותר בקריירה של האמן והיא מתבססת על מחקרים חדשים ובוחנת מחדש את עבודותיו ומורשתו האמנותית.
רוי ליכטנשטיין (1923-1997) נחשב לאחת הדמויות המרכזיות באמנות הפופ האמריקנית. בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא עמד בחוד החנית של סגנון ציור חדשני, שבוצע באופן ידני אמנם, אך הושפע מאוד מתהליכי ציור תעשייתיים. הוא הפך לנודע מאוד בזכות עבודות שהתבססו על רצועות קומיקס ודימויים מעולם הפרסום, שנצבעו ביד באמצעות נקודות ה”בנדיי” הייחודיות לו ואשר בחנו אלמנטים של ייצוג ומקוריות בתרבות ההמונים.
התערוכה מציגה ציורים מרכזיים בקריירה של ליכטנשטיין, דוגמת Look Mickey 1961, Whaam! 1963 ו- Drowning Girl 1963. הפרקטיקה העשירה והמתמשכת שלו מיוצגת באמצעות מגוון רחב של חומרים, למשל בציורים הכוללים פלדה ורולוקס (חומר פלסטי בגוון מתכתי), בנוסף לפסלים עשויי קרמיקה ומתכת ומבחר רישומים שלא הוצגו לפני כן, קולאז’ים ועבודות על נייר.
לצד ציוריו הקלסיים והידועים ביותר של גיבורים רומנטיים וסצנות מלחמתיות, התערוכה מציעה גם מגוון עבודות פופ מוקדמות של ליכטנשטיין, כגון ציורים של חפצים מחיי היום-יום בשחור-לבן. בנוסף, מוצגות גם עבודות בהן חקר נופים, מראות וציורים “מושלמים” ו”לא-מושלמים”, לצד עבודות המציגות השפעות מההיסטוריה של האמנות, הכוללות עבודות לא מוכרות המהוות רפרנס לפוטוריזם, סוריאליזם ואקספרסיוניזם גרמני. בשנותיו האחרונות, יצר האמן סדרה של ציורי עירום נשי בסדר גודל עצום, כמו גם ציורי נוף סיניים – אשר לא הוצגו מעולם בחלק מההקשר הרחב של הקריירה הענפה שלו.
רוי ליכטנשטיין נולד בניו יורק ב-1923, בה התגורר ועבד במשך רב ימי חייו. לאחר שלמד במכון האמנות של אוניברסיטת אוהיו, הוא המשיך ללמד בניו יורק וניו ג’רזי, לפני שעלה לגדולה עם תערוכת היחיד שלו בגלריה קסטלי הנודעת בניו יורק ב-1962. הוא נפטר ב-1997 בגיל 73. עבודותיו נמצאות באוספים חשובים ברחבי העולם, בין היתר במוזיאון ה-MOMA בניו יורק, מוזיאון לודוויג בקלן ובמוזיאון לאמנות מודרנית בלוס אנג’לס.
התערוכה תוצג עד ה-27 במאי השנה.
