לאור דרישה שעלתה מצד משרד הביטחון לשימוש באלמנטים המתאימים לאורח החיים הצבאי ולריבוי משתמשים תוך הקפדה על סגנון עיצוב מודרני כיאה לצבא של שנות ה- 2000, הוחלט על שימוש בדלת אלון של אלובין
חברת אלובין משיקה מוצר חדש שאך יצא לשוק וכבר מצא עצמו מגויס להגנה על המולדת. מדובר בדלת הפתיחה מדגם אלון המותאמת למפתחים גדולים עם אפשרות ליכולת עבודה בתנאי לחץ או פעילות רבים דוגמת בתי חולים, בתי ספר, מלונות, תחנות רכבת/אוטבוס שדות תעופה וכו’. במקרה זה כאמור, תשמש הדלת במקומות בעלי פעילות אינטנסיבית במיוחד של מעבר של אנשים רבים- בסיסי צה”ל החדשים הנבנים בימים אלו בקרבת באר שבע.
דלת אלון הינה דלת מודולרית הניתנת לבנייה גם כדלת חד-כנפית, וגם כדו כנפית (“פנדל”), עם קיבועים בצדדים או בשילוב עם קיר מסך CW-55 של אלובין. עיצוב הדלת נעשה בצורה המקובלת כיום – כנף ומשקוף במישור אחד הנותנים מראה מודרני ומעודכן. פרופילי דלת אלון בנויים מראש ל”עבודה קשה” – תשומת לב מיוחדת ניתנה לאזורי החיבור של הצירים לדלת אשר עובו במיוחד כדי למנוע את שקיעתה, גם במקרים בהם מדובר במפתחים גדולים: 2.50X3.00 מ’ עם זיגוג בידודית של עד 37 מ”מ.
דלת מסוג זה חייב שתהיה מצוידת גם בפרזול מיוחד המתאים לתנאים הנ”ל. הידיות חייבות להיות חזקות ומאסיביות על מנת לעמוד בכמות גבוהה של פתיחות ובהתאמה לגודל הדלת ולייעודה. דלת אלון תוכננה מלכתחילה עם אפשרות להכיל את כל החידושים בעולם הדלתות: מחזירי שמן נסתרים (מחזיר השמן שתפקידו למנוע טריקת הדלת נמצא בתוך הפרופילים הצורה חבויה), נעילות חכמות המאפשרות פיקוח ופתיחת/נעילת הדלת מרחוק. הדלת מתוכננת כך שכל החיווטים נסתרים בפרזולי הדלת. הפרזול בדלת נשען בעיקר על מנעולים ומנגנונים של חברות “Eco” ו “iseo”הידועות ברמת הפרזול הגבוהה שלהן.
תשלובת סהל-אלובין היא יצרנית פרופילי אלומיניום מהגדולות בישראל. החברה נוסדה ב-1998 לאחר מיזוג של חברת אלובין, שנוסדה ב-1958, אל תוך חברת סהל, שנוסדה ב-1973. החברה מתכננת, מייצרת ומשווקת את כל סוגי מערכות ופרופילי האלומיניום, לרבות מערכות פתחים לבניה, פרופילים מותאמים לתעשייה ואלומיניום תעופתי. סהל-אלובין מייצרת כ – 700 טון פרופילי אלומיניום מדי חודש, לשווקים מקומיים ובינלאומיים בתחומי הבניין והתעשייה. כמו כן, החברה מחויבת לאיכות הסביבה ותורמת לקהילה באמצעות שיתופי פעולה שונים. בין לקוחותיה של סהל-אלובין: נתב”ג 2000, פרויקט משכנות האומה בירושלים ומכון הלב באיכילוב.
