מאת: אדריכל אליהו זהבי- זהבי אדריכלים
צירוף המלים ‘התחדשות עירונית’ הוא שם ‘חם’ בישראל בשנים האחרונות, המתאר למעשה תהליך כירורגי של הסרת רקמות עירוניות מתבלות ומזדקנות, שיקומן, והחזרתן להיות חלק מרקמה עירונית פעילה. דעות רבות לכאן ולכאן מהי הדרך הנכונה לבצע פרויקטים כאלה, האם נכון לשתף את הציבור וכיצד, ומהן ההשפעות הסביבתיות והחברתיות לטווח ארוך על ערינו. במאמר זה אסקור שלושה פרויקטים באשדוד שמשרדי מתכנן כיום.
קצת היסטוריה: בשנת 1948 מנתה אוכלוסיית ישראל 600,000 תושבים. כיום, 67 שנים לאחר מכן, עם 8,500,000 תושבים, ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם בצפיפות יחידות לדונם, בקרבה להודו ויפן. אכלוס כמויות כאלו של אנשים בקצב גידול כה מהיר הותיר אחריו מחיר עירוני, סביבתי וחברתי גדול מאוד. שכונות שלמות נבנו במהירות כדי לספק קורת גג לכל אותם מיליוני מהגרים שהגיעו מכל קצוות העולם. הן תוכננו בחופזה ונבנו באיכות ירודה, השטחים הפתוחים שבין בניינים אלו נותרו מוזנחים כיוון שאף אחד לא לקח אחריות עליהם. קהילות שלמות היגרו לישראל, והעושר האתני הגדול שלהן לא תמיד קיבל מענה הולם בצורת מגורים זו. קשיי קליטה כגון שפה, תעסוקה ופערים תרבותיים – הפכו שכונות אלו למוקדי פשיעה ועוני. בנוסף לכך, מכסת השטחים הפתוחים בישראל הולכת ואוזלת במהירות עצומה. לדבר השלכות סביבתיות חמורות על איכות הערים והטבע סביבן.
במאמר זה אני רוצה להתייחס לשלושה מושגים: זמן, מקום וקהילה.
זמן: סבי היה נגר בצרפת. העיטורים שהוא גילף על כסא עץ בודד אחד, נמשכו למשך מספר ימים ולעיתים אף יותר. כיום ניתן לייצר את אותו אובייקט בדיוק במשך שעות ספורות בלבד. דוגמא נוספת לקיצור הזמן המדהים של ימינו היא משך הזמן שלקח לו ולבני דורו להכין כוס קפה, כ-25 דקות בעוד עבורי הדבר נמשך כדקה וחצי. למעשה, אנו מוצאים עצמנו לעתים קרובות מתרפקים על זיכרונות העבר אך במקביל לא לגמרי מוכנים לוותר על הנוחות והיעילות של חיינו כיום. לעיתים אני מרגיש שילדיי זקוקים למרחב שונה מזה שאליו הורגלתי. נדמה שהם אינם זקוקים לרחובות, כיכרות, ומקומות מפגש כמונו. הם חיים במרחב אחר, וירטואלי.
מקום: אשדוד הינה עיר נמל גדולה, המונה כיום כרבע מיליון תושבים. העיר תוכננה בשנות ה-50 של המאה ה-20, וחולקה ל-18 רבעים גדולים של כמיליון מ”ר כל אחד, שלכל אחד מהם הייתה הגדרה אחת בלבד: מגורים, תעשייה כבדה, תעשייה קלה, ממשל, ורובע מיוחד לאוניברסיטה ולבית חולים. מערכת כבישים משוכללת נועדה לשינוע מהיר מהבית אל העבודה ובחזרה של עשרות אלפי פועלים שעבדו בנמל, בחברת החשמל, בבתי הזיקוק ובשאר מפעלי הייבוא והייצוא. כתוצאה מכך, אין בצידי דרכים אלו פעילות מסחרית או ציבורית, כיוון שאלו לא נועדו לשהייה והם מנוכרים ולא מעודדים פעילות רחוב ובטחון אישי. כמו ערים מודרניות רבות ברחבי העולם במאה ה-20 שהתבססו על תעשייה, אשדוד הפכה לפרבר שינה גדול כיוון שמרבית תושביה עבדו באזורי התעשייה במשך משמרות ארוכות. במהלך השנים, עם עלייתם של מרכזי העסקים העירוניים, נוצר ביקוש למרקם עירוני מסוג אחר שאינו מצריך נסיעה למרחקים ארוכים כל כך, שמספק חוויה עירונית, ושאינו מנוכר לאדם היחיד.
זמן+מקום=קהילה: אנו רואים בתפקידנו כאדריכלים ומתכנני ערים חוליה מקשרת בין ערכי המסורת של הורינו לבין העולם העתידני שבו חיים ילדינו. אנחנו מאמינים שכשם שהאדם שואף להגיע לאיזון בחייו בין משפחה לקריירה, בין חומר לרוח, בין זמן פנוי לזמן תעסוקה, כך גם הערים שלנו רוצות להיות. עירוב שימושים הוא מבנה עירוני מסורתי של ערים רבות בימי הביניים בהן התקיימו מגוון רחב של פעילויות באותו המרחב. אנחנו מנסים לייצר תכנית עירונית דומה אך בקנה מידה גדול יותר, שבה אדם יוכל לגור, ללמוד, לעבוד ולבלות מבלי שיצטרך לבזבז זמן רב בתוך מכוניתו. דרך פעולה זו של עירוב שימושים נוצרות אינטראקציות חברתיות רבות יותר בין קהלים שונים. זוהי למעשה חזרה לעיר של אנשים, למען אנשים.
התחדשות עירונית במתחם אבן עזרא, מקרה מבחן 1: שטח הפרויקט: 46 דונם. במתחם 192 דירות קיימות, אליהן יתווספו 672 דירות חדשות. מתחם אבן עזרא הוא המרכז העירוני ההיסטורי של רובע ה’. רובע זה הוא חלק מארבעה רבעים א’,ב’,ד’,ה שנבנו מיד זה אחר זה בהפרש של כעשור בין אחד לשני. ברבעים א’, ב’ וד’ מתקיימים מרכזים מסחריים פעילים במפלס הרחוב. רובע ה’ נבנה בשנות ה-90, כאשר במקום מרכז עירוני פתוח הוחלט לבנות קניון סגור. עקב כך, לא מתקיימות פעילויות של מסחר, בילוי ופנאי במפלס הרחוב ברובע. בשלב הראשון הוספנו כיכר עירונית גדולה התחומה בשטחי מסחר רבים, ומתחם פנימי נוסף המשלב בתוכו גני ילדים, בית ספר ומרכז קהילתי. כמו כן נעשה שימוש בגגות מבני הציבור ליצירת ריאה ירוקה לפנאי וספורט.
התחדשות עירונית במתחם נאות ספיר, מקרה מבחן 2: שטח הפרויקט: 40 דונם. במתחם 256 דירות קיימות, אליהן יתווספו 896 דירות חדשות. מתחם זה ממוקם בסמוך לשדרת הרצל – ציר התנועה הראשי מצפון לדרום של העיר. מחקר עירוני טיפולוגי שערכנו העלה כי קיימים קווי דמיון בין אשדוד לערים רומיות עתיקות, בהן שדרה דומה להרצל היוותה את ציר התנועה והמסחר הראשי מצפון לדרום בעיר – הקרדו. בפועל, שדרות הרצל משמשות לתנועה בלבד ולא מתקיימת פעילות מסחרית או ציבורית בצידן. בשלב הראשון הצמדנו לדופן הרצל כיכר עירונית גדולה התחומה בשטחי מסחר רבים, אשר תתפקד כמשפך עירוני גדול המזמין ומפתה פנימה. אליה הוספנו שני מתחמים פנימיים המשלבים גני ילדים, בית ספר, מרכז קהילתי. כמו במתחם אבן עזרא הסמוך, גם כאן נעשה שימוש בגגות מבני הציבור ליצירת ריאה ירוקה לפנאי וספורט, וכן שימוש בחצרות בית הספר והמרכז הקהילתי מחוץ לשעות פעילותם עבור תושבי המתחם.
התחדשות עירונית במתחם יוספטל, מקרה מבחן 3: שטח הפרויקט: 26 דונם. במתחם 220 דירות קיימות, אליהן הוספנו 220 דירות חדשות בתוך תחומי המתחם, ו-770 נוספות בסמוך לו. רובע ב’ שימש מרכז עירוני היסטורי חשוב וכולל בתוכו את בנין העירייה הישן, בית מפא”י, מרכז מסחרי ושוק מקורה שוקק חיים. במתחם יוספטל 21 בנייני ‘רכבת’ דו-קומתיים. בפרויקט זה נעשה שימוש בשלושה כלים תכנוניים עיקריים – יצירת רשת רציפה וצפופה של רחובות, חלוקת המתחם לארבעה רבעים קטנים ויצירת שדרה ירוקה ושדרה ראשית מסחרית מקשרת בין שני צירי תנועה ראשיים. דגש מיוחד ניתן לשימושים מעורבים של מסחר, בתי קפה, גלריה לאמנות ומגורים. על מנת שלא לייצר רקמה זרה לרובע בצורת מגדלים, ועדיין לשמור על מאזן כלכלי חיובי, 770 יחידות מגורים הועתקו אל מחוץ למתחם, לשולי פארק בן-גוריון הסמוך. תכנון הפרויקט מתבצע בשיתוף עם מתכנני הרובע אדר’ עירית סולסי ואדר’ דרור גרשוני.
סיכום: הערים שלנו עומדות בפני אתגר לא פשוט. מצד אחד, תהליכים מואצים של ציפוף אוכלוסין ובנייה לגובה הינם בלתי נמנעים כמעט, ומן הצד השני, קיים בנו עדיין הרצון לחיות חיים המשלבים בתוכם טבע, מסורת ייחודית, ושימור קנה המידה האנושי. אנו שמחים להיות שותפים למסע ארוך ומרתק זה.
