רוחות מלחמה, אזעקות וטילים לא הסיטו את מותגי האופנה מתכניותיהם להציג את קולקציות החורף. גם מוקדם מדי לחשוב על בגדי חורף במזג אוויר של חודש אוגוסט, אחד החמים והלחים של השנה. אבל בארץ, בדומה למרכזי אופנה בינלאומיים, אירועי אופנה אינם מציגים את מה שלובשים עכשיו אלא את מה שיהיה רלוונטי בעוד מספר חודשים. למעשה אלו אירועים שמסמנים מועדים שאינם תלויים בלוח השנה או במזג האוויר אלא מודיעים על סופה הרשמי של עונת לבוש אחת ותחילתה של עונה אחרת.
אלטרנטיבה אופטימית, אווירה וחשיבה חיוביות מצאו את ביטויין על מסלולי האופנה של סתיו חורף 2014-15. לאחר שמדפי החנויות נוקו מעודפי בגדי הקיץ, הגיע המועד להטעין אותם בסנוניות אופנת החורף היא שהחלה רשמית בהצגת אוספים ששיקפו את מקומן של סדנאות העיצוב במרחב האופנה המקומית. דברים שכדאי להקשיב להם, לבחון אותם, לשפר או להכחיד.
בקסטרו וברנואר, עיצבו לעונה החדשה שתי קולקציות, קולקציית מסלול – RUNWAY COLLECTION איכותית שמיוצרת ונמכרת בכמויות מוגבלות וקולקציה בסיסית להמונים שתימכר בחנויות המותגים הפזורות ברחבי הארץ. נושא הקולקציות הכפולות איננו חדש. מרבית המעצבים ובתי האופנה בעולם מייצרים שתי קולקציות שונות זו מזו: קולקציה ראשונה, גבוהה, אקסקלוסיבית ויקרה יותר וקולקציה משנית עממית ובסיסית.
גם חברת גולברי קיימה לאחרונה, זו השנה השישית, אירוע רב ממדים ורב אחמ’ים באמפיתיאטרון בקיסריה, אתר יוקרתי שהפך לשם דבר בתחום הופעות זמר מונומנטאליות. ואכן התצוגה המרשימה והמגובשת של גולברי לוותה בהופעה של שירי מימון ושמעון בוסקילה.
קסטרו – אוסף אקסלוסיבי
נושאים אתניים אוטנטיים לא נכללים באג’נדה העכשווית של האופנה, אך בקסטרו לקחו את הנושאים “הנדושים” למחוזות מרתקים חדשים שהבהירו שיש מקום לקיומה של אופנה ישראלית.
קסטרו פתחה את עונת החורף בהצגת RUNWAY COLLECTION – אוסף טוב ואיכותי של פולקלור חדש ומודרני, אחד הטובים שהציגה עד כה. האוסף שיוצר בכמויות מוגבלות נמכר באתר המותג ובשתי חנויות מובילות של קסטרו בקניון רמת אביב ובדיזנגוף סנטר. לאחרונה השיקה חברת הסטארטאפ הישראלית TAGZBOX בשיתוף פעולה עם קסטרו את הדור הבא של קניות באינטרנט. טכנולוגיה חדשנית של “טאגזבוקס” שמאפשרת להפוך תכני וידאו לאינטראקטיביים, בסיועם ניתן לרכוש כל פריט שנמצא בכלי התיוג כתחליף לשיוט מסורבל בקטלוג או ברשת.
זו גדולתה וזה גם חסרונה של הקולקציה המוצלחת, חבל רק שקסטרו, שלבטח משתוקקת לשפר את טעמה ודמותה של הלקוחה הישראלית ואת נוף האופנה בכללותו, לא מאפשרת לחוגים רחבים יותר ליהנות מהעיצובים היפים. מי שלא הספיק לרכוש את דגמי המסלול יאלץ, אם ירצה, לעבור לקולקציה השנייה של דגמים בסיסיים ופחות מרתקים שיימכרו ברשת ובחנויות המותג.
אירועי האופנה בקסטרו הם חוויה טוטאלית, החל בהתכנסות ובאירוח וכלה בתפאורת התצוגה והעמדתה, הסטיילינג והתכנים שהקולקציה מציגה. ואכן האירוע והקולקציה העשירה שהוצגה לאחרונה ענו על כל הקריטריונים, שבמרכזם תפאורה מרשימה של מסלול דו קומתי ותצוגה שהייתה כמו סיפור מרתק שעונה על חוקי הכתיבה. הייתה בתצוגה הקדמה מתמצתת את נושא התצוגה, היה לה תוכן נרחב של דגמים יצירתיים, שאינם טווסיים מכשילים, וסיום של בגדי ערב חגיגיים שסיכמו את האירוע. כבר בתחילת התצוגה היה ברור מה יהיה אופייה של הקולקציה וניתן היה להניח מה היו מקורות השראה של צוות המעצבים ואכן הקולקציה הייתה נאמנה וממוקדת.
בעוד שישראל הינה כמו טיפה בים המדינות הסובבות אותה, היא גם צומת חשוב למפגשי תרבויות וסגנונות לבוש בעלי אופיים שונים. קסטרו שמבינה עד כמה חשוב להיות מודעים לרוחות האופנה אך גם לתרבויות קרובות ורחוקות מאפשרת למעצביה לצאת למסעות העשרה וירטואליים, עיוניים ואמיתיים. ואכן כל אחד מהמעצבים חזרו לסטודיו ממסע חוצה גבולות, מהמזרח הקרוב למזרח הרחוק מצפון אירופה למרכזה ועד לאמריקה הדרומית. כל אחד מהמעצבים הגיע טעון ברעיונות ממקורות אקלקטיים שחברו, בסטודיו, לסיפור הרמוני מרשים. השפעות חיצוניות על האופנה המקומית הפכו את הטרנדים הבינלאומיים לצו עיצוב, וכמעט תמיד ניתן להכיר את מקור הציטוטים. באוסף החדש של קסטרו לא היו ציטוטים וגם לא חיקויים אלא תרגום מקורי לסגנונות לבוש מצויים, מפגש מרתק בין מלאכות יד, סמלים אתניים וסגנונות לבוש שאולים מתרבות הלבוש המקומית והגלובאלית. בסטודיו של קסטרו הפכו מורשת למוצר חדשני שכמותו לא נראה באוספים אחרים, החל בהדפסים שאולים מדוגמאות אריחים ישנים ושטיחים פרסיים, רקמות, מעשה טלאים ואפליקציות שהוטמעו בגזרות מודרניות של בגדי הנשים והגברים. מכנסי השרוואל והפיז’מות הסיניות במחלקת הגברים נראו ממותנים ומפתח המפשעה לא גלש מעבר לממדים אסטטיים. מקטורני שאל, בגזרה גיאומטרית חופשית, שמזכירים פונצ’ו דרום אמריקאי, מקטורני קימונו יפניים ושמלות מעטפת שמזכירות קימונו. גלביות, כפתנים וטוניקות נראו כמו בגדי ערב מהודרים מעוטרים בעדיי פולקלור שעוצבו ברוח עכשווית כתחליף לרקמות מכונה ולהדפסים שמעטרים גלביות קלאסיות מצויות.
האופי המודולארי של הקולקציה שמאפשר למזג בין פריטי לבוש שונים, קשת צבעים חורפית נעימה ובטוחה שכוללת בורדו, ירוק זית, וזעפרן ושילובים כמו בורדו או צהוב עם נייבי, בחולצות ושמלות משי. שילובים של שחור עם נייבי במחלקת הגברים, מורשת הצבעוניות היפנית שהשתלטה על מסלולי האופנה האירופאיים בשנות ה-80, נראו רעננים כמו גם מכנסי הפיז’מה עם חולצת צווארון סיני שהדוגמנים לבשו. ועוד במחלקת הגברים שילובים של פריטי לבוש מחומרים ומרקמים מתנגשים שהתמזגו בהרמוניה והיו שעור סטיילינג דידקטי חשוב. מעצבי קסטרו הציבו דוגמה נכונה כיצד ניתן ליצור סגנון לבוש ישראלי עכשווי ומרתק, לעצב פריטי לבוש שיש בהם סממנים אתניים שתורגמו לשפת אופנה חדשנית. אכן קולקציה אנינה ובטוחה שחבל שלא יהיו לה הדים משמעותיים יותר בנוף האופנה המקומית.
רנואר – חפצים של תשוקה
התלבטות! לכתוב או לא לכתוב? זו אכן השאלה. או שמא נכון יותר לכתוב על חצי הכוס המלאה או הוגן יותר לכתוב על חצי הכוס הריקה?
לאחר התצוגה המפליאה של רנואר בקיץ החולף, שהייתה הכי טובה בעיר, הציפיות מתצוגת החורף היו גבוהות, אך כגודל הציפיות היו גם האכזבות. מפליא כיצד מאותו בית אופנה, אותו סטודיו וניהול אמנותי הושקו שני אוספים בעלי חזון יצירתי כה שונה. יתכן שמקור ההשראה התובעני והמורכב שנבחר על מנת להזין את דמיונם של המעצבים, הוביל למבוך יצירתי. מילולית אמנם מזוהה עם מקור ההשראה אך במציאות רחוק מלענות על סטנדרטים נכונים ואסתטיים של קולקציה טובה. לכאורה, שפע של דגמים, חומרים, אריגים רעיונות ודגמים שזורמים על המסלול, אך ללא קשר רעיוני בין האחד לשני, עובדה שהפכה את הקולקציה לבלתי קולקטיבית אלא לבליל של דגמים שמתמודדים בתחרות בלתי הוגנת. האוסף אולי נשאר נאמן למקור ההשראה אך לא למהות הנדרשת מקולקציה נכונה שמלווה בנושא ובכתב יד יציבים.
רון קאהן – רונקו, המנהל האמנותי של קבוצת רנואר הוא אחד המעצבים והסטייליסטים המוכשרים בנוף האופנה המקומית שלזכותו הישגים יצירתיים וניהוליים משמעותיים. בניגוד לקולקציית הקיץ שאופיינה בהומוגניות יצירתית ומרתקת, קולקציית החורף שכותרתה OBJECTS OF DESIRE, שהיא בלבד מחייבת, נשארה שבוייה בתמליל ההשראה המצוי לדבריו של רונקו, ב”חדרי הפלאות”, שכיום מוכרים כמוזיאונים. חדרים שמכילים אוספים נדירים של חפצים מתקופת הרנסנס האירופאית וכוללים יצירות אמנות, עתיקות ומזכרות היסטוריות ודתיות. החל באוספי מאובנים ופוחלצים ועד לשכיות חמדה ואבנים טובות, שהיו ברשותם של פטרוני התקופה, מדענים ואספנים אמידים. אכן מקור השראה מרתק שמסתבר גם תובעני ומתעתע, שבדומה לחדרי הפלאות המגובבים מטבעם בחפצים שונים, כך גם הקולקציה הייתה אוסף של מערכות לבוש שהקשר ביניהן מקרי בלבד. הומוגני או מגובש לבטח לא. ניראה שמקור ההשראה הטעה את המעצבים שהציבו, בהתאם לאוספים של חדרי הפלאות, אוסף מגובב בבימוי לא ממוקד. יתכן ותואם לאוספים של חדרי הפלאות אך אינו מהווה תבנית נכונה לקולקציה, שלא לדבר על קולקציה ייצוגית, בהפקה מוגבלת, שמכונה RUNWAY COLLECTION. ואכן הקולקציה הייתה מיש-מש של רעיונות, ושפע של חומרים ודגמים שבחלקם לא היו מושלמים, לא היו מונחים היטב ולא מגוהצים כראוי. אורכי השרוולים לא היו מדויקים ומראה השכבות פרס, בכמה מקרים, את קומתם התמירה של הדוגמניות והדוגמנים לפרוסות לא מחמיאות. הסטיילינג היה מגובב, שילובי הצבעים לעתים תמוהים והחומרים, בחלקם, נראו פשוטים: חומרים פלסטיים מבריקים ומתכתיים ובגדי עור, שלא היה ברור שהוא אמיתי. פרוות, גם אם הן מלאכותיות ואכן הן נראו מלאכותיות מדי, לא הולמות לימי החורף המקומיים. בלטו במיוחד דגמים מעוטרים בפרוות בחלקים לא אסטרטגיים כמו סריג של גבר מעוטר בקו החזה בפס רחב של פרווה מלאכותית, או פס דומה על מותני גזרתה של דוגמנית. מכנסי השרוואל ומכנסי הרכיבה לגברים לא החמיאו בעליל, גם אם יש מי שמאמין שהם אופנתיים.
בחצי הכוס המלאה הציגה רנואר דגמים בטוחים שפסעו פה ושם בין יתר הבגדים, ביניהם חצאית מקסי ורודה בגזרת 6 חלקים זהים שמתרחבים בשולי החצאית, אליה צורפה אפודה קלאסית ורודה. מערכת משולבת ממקטורן רחב בצבע תכלת וחולצת פסים צבעוניים ומכנסיים שחורים. שמלת מיני עם מותן שמוטה וחצאית פעמון בצבע תכלת, ומעליה מקטורן בז’ בגזרה חופשית. חליפה כתומה עם מקטורן בגזרת שרוול שמוט וחגורת עור בצבע בז’ ופריטי לבוש לנשים וגברים בהדפס אבסטרקטי אמנותי.
גולברי – אופנה ומוזיקה בארנה
עולם האופנה הוא אחד המפתים הגדולים במדורי הצרכנות שקשה לעמוד בפני פיתוייו. אנשים יוצאים למסע רכישות וירטואליים במגזינים ובחלונות ראווה ומשוטטים באתרי אופנה ובמרשתת, ומתפתים. למפתים הסדרתיים ישנן, לא אחת, תכניות גרנדיוזיות שמציבות ציפיות שלא תמיד מתממשות כמו לדוגמה ה- RUNWAY COLLECTION קולקציה סלקטיבית שמגיעה בסופו של דבר, אם בכלל, לחוג מצומצם של לקוחות. בגולברי לא מעצבים קולקציית מסלול אלא קולקציה שדגמיה השונים משווקים בהדרגה לאורכה של העונה ובהתאם לתנאי מזג האוויר. מהפכות אופנה ועיצובים רדיקאליים לא עוצרים בחנויות של גולברי, הם חולפים על פניהן ומותירים את דגמי הקולקציה ודגמים נוספים, ברובם בטוחים, שמיועדים לטעמים וגילים שונים. דגמים יקרים יותר ודגמים עממיים שבמרבית המקרים מעוצבים בשיטה מודולארית שמאפשרת להצליב ולחבר בין הפריטים השונים, בין קשת צבעים אחת לשנייה ובין הדפסים לדגמים בגוון הומוגני.
דוגמה מעשית לשיטה ולשליטה בתכני העיצוב והשיווק ניתן היה לראות בתצוגה של גולברי לחורף 2014-2015, בערב משולב במופע מוזיקלי עם שירי מימון ושמעון בוסקילה, שהתקיים בארנה של האמפיתיאטרון בקיסריה.
גולברי נוסדה בשנת 1978 ומתנהלת מאז במדיניות עקבית ויציבה שלא מנסה לפרוץ את גבולות ה-DNA שלה וגם לא להציב לעצמה משוכות גבוהות ומכשילות. תנאים שמאפשרים לה להשתלב בגלקסיית האופנה בדרך שפויה שעונה על צרכים של קהלים שונים שלא מחפשים מהפכות, אלא בגדים ללבוש.
הקולקציה של גולברי, אותה מובילה הפרזנטורית איילת זורר בכל יוקרת אישיותה ההוליוודית אך במיוחד ברוב הצניעות, הענווה, ודמותה האינטלקטואלית, תיבלו את התצוגה בחן ואמינות.
התצוגה בוימה בטוב טעם, ביצוע מרשים ומדויק, שמלמד, תרתי משמע, כיצד ניתן לגוון מלתחה וכיצד ניתן להצליב סגנונות בעלי אופי שונים שייראו כשייכים אלו אל אלו. הדוגמניות יצאו אל המסלול בצמדים שהציגו כיצד ניתן, בדרך נכונה, להפעיל את המלתחה, מה ניתן לשלב עם מה וכיצד ניתן להרחיב את המלתחה על ידי שילובים נכונים, גם של פריטי לבוש בעלי אופי מנוגד. כלות התצוגה היו שמלות, שפע של שמלות יום ושמלות ערב בגזרות מדויקות שהיו מונחות באופן מושלם על גזרתן של הדוגמניות. שמלות באורכים שונים, החל בשמלות מיני ועד אורכי קוקטייל ושמלות ערב גזורות ותפורות ללא רבב. חתני התצוגה היה מעילי טרנץ’ ששובצו במערכות לבוש שונות ולימדו שניתן ללבוש מעיל טרנץ’ קלאסי עם שמלת ערב ארוכה וניתן גם ללבוש את אותו המעיל במראה קז’ואל עם מכנסי ג’ינס או שמלת בוקר. בנוסף כללה הקולקציה, אוסף מחויט של חליפות, מקטורנים ומעילים באורכים שונים, מעילים קטומים באורך השמלות ומעילים ארוכים ואלגנטיים.
ביקור בחנות של גולברי מאשר שהתצוגה הייתה אוטנטית ושכבר עכשיו, בטרם העונה, ניתן להשיג מגוון רחב של בגדים מהקולקציה החדשה. ואכן יריעת הקולקציה הייתה רחבה וכללה אוסף מגוון של בגדי יום, בגדים לנשים עובדות , בגדי ערב ארוכים וסמי-ערב באורכים שנושקים לברך. הקולקציה מתמקדת במספר גזרות בסיסיות מוקפדות, חתכי גזרה מעניינים ומדויקים, בעיקר שמלות ללא שרוולים במגוון רחב של בדים, ומרקמים, קשת של צבעים חורפיים, ומבחר הדפסים. הדפסי פרחים, הדפסים שאולים ממלתחת הגברים, כמו, פפיטה, “פייה דה פול” – רגל תרנגול, משבצות קלאסיות ומרקמי טוויד משולבים בהדפסי פרחים ומבחר מעניין של הדפסים גיאומטריים בשחור ולבן. כל הנתונים המוזכרים בנוסף גם אביזרים, תיקים ועדיים, שהם חלק אינטגראלי מהקולקציה של גולברי, השתלבו במערכות הלבוש והעניקו להן מראה אלגנטי ואיכותי.
