מעצבת האופנה האיטלקייה, קונסואלו קאסטיוני, CONSUELO CASTIGLONI השתתפה לאחרונה ב- SALON DEL MOBILE, יריד בינלאומי יוקרתי לעיצוב הבית, הגדול והחשוב ביותר שמתקיים מדי שנה במילנו.
תרנגול בנוף קולומביאני
אז מה למעצבת אופנה ורהיטים? קונסואלו, המנהלת האמנותית של ‘מארני’, אחד מבתי האופנה האיטלקיים המהפכניים והמסקרנים, לא הציגה ביריד יצירות אופנה כל שהן, גם לא את התכשיטים הפיסוליים אותם היא מעצבת כאלמנטים משלימים לאוספי הלבוש שלה. טעונה ברפרטואר אמנותי רחב ומעמיק פולשת קונסואלו לתחומים יצירתיים ואנושיים ולא אחת מחליפה את מסלול האופנה במסלול אידיאולוגי.
צילום מוצגים מהגלריה
ברוח החופש והעצמאות, המאפיינים את התנהלותה מנווטת קונסואלו את חייה לאפיקים אישיים שמשקפים את אהבותיה, טעמה, סגנונה ואת תחומי ההתעניינות הענפים שלה. מנוטרלת מהשפעות חיצוניות, היא בוחרת ומכתיבה סגנונות וטעמים ובמקביל מפנה את משאביה היצירתיים לפעילות הומניטרית, לשיקום וריפוי חוליים חברתיים ופיזיים בתחומים הנראים לה חשובים וראויים לתשומת לב מוגברת.
צילום מוצגים מהגלריה
במלאות 20 שנה למותג ‘מארני’ הפיקה קונסואלו מיזם שיקומי, “בית חיות” ANIMAL HOUSE שהוצג ביריד העיצוב של מילנו. מיצב יוצא דופן של פסלים בעלי חזות נאיבית; ברווזים, תרנגולות, ג’ירפות, בנות יענה, חמורים, ציפורי פלמינגו וג’ירפות שעוצבו מחומרים ממוחזרים, מחוטי ברזל ורצועות PVC בצבעים ושילובים מפתיעים. פריטי המיצב תוכננו במעבדות העיצוב של ‘מארני’ במילנו ויוצרו, בסדרות מוגבלות, ב-IZA, עיירה שכוחה בהרי האנדים שבקולומביה שהפכה לעיירת רפאים לאחר שהידלדלו משאבי התעסוקה של רבים מתושביה. במקביל לבית החיות עיצבה קונסואלו גם אוסף של פריטי ריהוט שיוצרו במלאכת יד מורכבת על ידי נשים קולומביאניות קשות יום, רבות מהן אמהות חד הוריות, שמחפשות דרכי שיקום למצבן הכלכלי הנחות, לתמיכה בחינוך ילדיהן ובקידום העצמי שלהן.
בית חיות הינו יצירת מופת קונספטואלית של קונסואלו שבאמצעותה הפגינה את התנהלותה הרב סיטרית אך במיוחד את האינטליגנציה הרגשית הגבוהה הטבועה בה ומהווה מראה לכוחה היצירתי אך גם להדר רגישויותיה ההומניטריות. למיצב פסלי החיות, נבחרה הגלריה רחבת הידיים של ‘מארני’ שקירותיה נצבעו בכתמים שדמו לסיוד ישן ומתקלף. קבוצות, קבוצות של חיות, בממדים שונים קטנים וענקיים, שהוצבו בין פריטי הריהוט שיוצר בקולומביה, הטילו צללים דרמטיים על משטחי הגלריה. פריטי ריהוט קל בקווים פשוטים ונקיים, ביניהם שולחנות שונים, שרפרפים, כיסאות נדנדה וכיסאות נוח שלופפו או נקלעו, בקליעת סלים, בסרטי PVC צבעוניים. האוסף הנרחב והמגוון כלל פריטים פונקציונליים בחזות סימטרית ואסימטרית כמו כיסאות בעלי שני מסעדי יד וכיסאות, בחזות נכה, עם מסעד יד בודד.
צילומים מהגלריה
יש להניח שגם מאחורי העיצוב הזה נסתרת אמירה אנושית כל שהיא.
ייחודם של המוצגים הוא תוצאה של העבודה הידנית ושילובי הצבעים השונים שהעניקו לאלמנטים חזות שונה. הטכניקה של פיתולי ברזל ידניים, מהם יוצרו פסלי החיות, כמו גם השילובים הקוטביים שלצבעי רצועות ה-PVC מהן נקלעו המושבים, משענות הגב ומסעדי הידיים, העניקו לכל אחד ואחד מהפריטים מראה יחידני. בדומה ליצירות אמנות גם הפריטים שעוצבו למיצב, הן אוסף פסלי החיות והן האוסף המושלם של הריהוט המודולרי, יוצרו בכמות מוגבלת, ובמגוון רחב של צבעים. מפץ צבעוני, כמעט אבסורדי, שמשקף, בין השאר, את דרכה הנועזת וחופש הבחירה שמלווים את התנהלותה היצירתית של קונסואלו, את האכפתיות החברתית והנטיות ההומניטריות שלה.
מלמעלה למטה, ומימין לשמאל: מושבים שונים בכיתת למוד בבית ספר, כסאות נוח בבית פרטי על הדק, מושב מוצב בדירה פרטית במילנו, יוצרים כסאות בקולומביה
את המיזם צילם הצלם הנודע פרנצ’סקו ג’ודיס בכמה גרסות; הראשונה צולמה בנופיה של IZA במרחבים האורבניים והכפריים של העיירה. כמו כן צילם ג’ודיס סרט וידאו המספר את תהליך היצירה ואת סיפור חייהן הקשים של הנשים שיצרו את האלמנטים ליריד העיצוב. הוא גם צילם את המיצב בגלריה של מארני, באתרים אורבניים של מילנו, בבתים פרטיים ובבית ספר. בשנים האחרונות שותף ג’ודיס לחוויה האמנותית של ‘מארני’ והנצחתו בסרט וידאו המתאר את חיי הסטודיו על גווניו השונים ואת התנהלותה של קונסואלו כאייקון יצירתי. פרויקטים רבים שקונסואלו יוזמת נודפים ניחוח חברתי כמו פרויקט העיצוב האחרון שהוצג למכירה וכל הכנסותיו נתרמו לארגונים שעוסקים בחברות נחשלות, בנשים חסרות אמצעים, בילדים נגועים במחלות סופניות ובפרויקט ההומניטרי “BORN FREE IN AFRICA”, מיזם שנוסד מתוך כוונה למגר את מחלת האיידס ולאפשר לילדים אפריקאים להיוולד נקיים מהמחלה המכחידה.
מתוך מיזם מארני 100 כיסאות
זה לא היה מיזם הצדקה הראשון של קונסואלו, מיזמים נוספים וביניהם “מארני 100 כסאות” הוצג בתערוכת העיצוב בשנת 2013. פרויקט מקורי של מושבים שונים שעוצבו על ידי צוות הסטודיו של ‘מארני’ ויוצרו במלאכת יד על ידי אסירים לשעבר בקולומביה. גם במקרה הזה ההגדרה הייתה ברורה –חשיבה דואלית אמנותית וחברתית, באמצעותה התכוונה קונסואלו לאפשר לאסירים לשוב למסלול חיים שגרתי. פרויקט 100 הכיסאות זיכה את קונסואלו בתואר מעצבת השנה, בקטגוריית הריהוט, מטעם מוזיאון העיצוב בלונדון. אכן תואר רב כבוד.
דגם של מארני לקיץ 2014 שהוצג במוזיאון בלונדון
קונסואלו, שוחרת אתגרים מטבעה וסקרנותה, מציבה לעצמה משוכות ובדרך כלל מדלגת מעליהן. היא הכתיבה מהפכות בענף הלבוש והיא אפילו נחשבת, בחוגים של מביני עניין, כנושאת את נס אסכולת הבאוהאוס של האופנה. אלא שקונסואלו לא מתהדרת בגלימה הססגונית של סופרלטיבים שהונחה על כתפיה, היא נחשבת לאחת המעצבות המועתקות, שמציבה לאופנה סטנדרטים חדשים, היא עצמה לא נשמעת לטרנדים אלא בוראת אותם. כל מי שמגיע לתצוגות של מארני יכול להבין עד כמה העיצובים שלה פופולריים ובמיוחד בחוגי עיתונאיות האופנה שמאמצות אותם למלתחתן.
מימין לשמאל: חורף 2014-15 שמלת פגודה, שמלה בגזרת T גיאומטרית והדפס גיאומטרי
למרות הפופולריות שלה, לבתי אופנה ספורים בלבד ישנה זהות מובהקת כמו זו שלמארני שעיצוביה זוכים להדים משמעותיים יותר מכל בית אופנה אחר וכן בתצוגות שלה ניתן לראות מוזמנים רבים יותר שלובשים את עיצוביה מאשר בתצוגות אחרות. התחלתי לעקוב אחר מארני בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ולאחר התצוגה הראשונה, בה נוכחתי, הפנמתי שהתצוגות האלה תרשמנה במסלול החובה שלי, וכך היה, בין שקיבלתי או לא קיבלתי הזמנה, על התצוגות האלה לא פסחתי. קונסואלו, ממוצא מעורב צ’ליאני אירופאי, נולדה בלוגנו שעל גבול איטליה ושוויץ, ספגה והכירה את תרבויות שתי הארצות ולמרות שרשמה לזכותה כמה וכמה אסתטיקות ראשוניות היא לא השכילה לחזות את עתידה האישי. היא מעולם לא חשבה או תכננה שהחיים יובילו אותה אל שערי עולם האופנה אך יד הגורל, נישואיה לג’יאני קאסטיוני, התוו את נתיב היצירה שלה, את אופקיה ואת ההתנהלות היצירתית והקוגניטיבית שלה. ג’יאני, בן למשפחה איטלקית שעסקה בשיווק פרוות לבתי האופנה העילית, סחף את אשתו הצעירה למערבולת העסקית, נתיב שהיה זר לה לחלוטין ושמעולם גם לא השתוקקה לעסוק בו. חשוב לזכור ששנות ה-90 התפרסמו בקמפיינים מסיביים אנטי פרוותיים שחרטו על דגלם את הסיסמה “תנו לחיות לחיות”. חברת קאסטיוני שנאלצה להתמודד עם הפגנות אגרסיביות חיפשה נתיבים חדשים לתעשיית הפרוות ומצאה תשובות באכסניה היצירתית של קונסואלו. האישה הדעתנית והסקרנית, בעלת חשיבה אינטלקטואלית וחברתית נפלה לקלחת רותחת בתקופה בה ההתגוששות החברתית הגיעה לשיאה. בתבונה ובנחישות החליטה קונסואלו להתחכם ולהצניע את השימוש בפרוות. זו הייתה אולי נאיביות או שמא צביעות, אך קונסואלו שיערה, כנראה, שאם תסווה את הפרוות, תצבע אותן, תהפוך אותן על פניהן ותתייחס אליהן כאילו היו בדים תוכל לדלג מעל המשוכה ההומניטרית וליהנות מחפות. וכך נתנה קונסואלו תשובות מניפולטיביות אך מודרניות לענף הפרוות ולסגנון הלבוש העייף של אותן השנים.
מימין לשמאל: חורף 2014-15 טלאי פרווה צבעוניים, מערכת מעוטרת בנוצות ואלמנטים שבטיים
לימים הבינה שאין די בלבוש עליון ושעל מנת להציג את הפרוות בדרך נאותה עליה לעצב גם את הבגדים שנלבשים מתחת לפרוות, תהליך שהוביל, בשנת 1994, להשקת ‘מארני’, מותג הנושא את שם אחותה של קונסואלו. למרות שחונכה על ברכי התרבות האיטלקית והשוויצרית היא לא התחברה לסגנון הלבוש האיטלקי בכלל וגם לא לשגרת האופנה בפרט.
קונסואלו פנתה לאפיקים אחרים, למקורות השראה השאולים ממחוזות אקלקטיים, מפזורות שבטיות, פולקלוריות וצועניות שבהשראתם הגתה שיק בוהמי חדש אשר לא היה נגוע בליטוש האיטלקי, לא נגע בחייטות של ארמני, בזוהר של ורסאצ’ה או בהומור של מוסקינו. קונסואלו העדיפה תרבות שאופייה קוסמופוליטי וציורי, “נקי” מסממני חשיפה וולגרית או מיניות בוטה ופרובוקטיבית.
מימין לשמאל: שמלת מעיל מעוטרת בנוצות באווירה אתנית, מערכת מעוצבת בגזרות גיאומטריות
לימים, לאחר שעיצוביה הפכו למקור השראה נפוץ מדי הסיטה קונסואלו את עיצוביה למחוזות אסתטיים חדשים, נשיים, מאופקים ואלגנטיים ויצרה אוספים מעוצבים בגזרות נינוחות וגיאומטריות, מרקמים והדפסים בהשראת עבודותיהם של אמנים שאהבה או כאלה שעוצבו על ידם בהתאם לרעיונות שהגתה.
מכלול פעילויותיה, של קונסואלו, העיצובים, ההפקות ושיתופי הפעולה כמו גם אתר הקניות של מארני, מופיעים במגזין האינטרנטי ANTICAMERA שמהווה חוויה אינטלקטואלית אמנותית מעשירה. זהו מגזין מקורי שמשקף את דפוסי החשיבה והיצירה של קונסואלו, מנוהל על ידי קרולינה קאסטיוני, בתה של קונסואלו ומעוצב על ידי צוות הסטודיו של מארני, ופרנצ’סקו ג’ודיס. ג’ודיס הינו אמן בינלאומי רב תחומי שהחל את דרכו כארכיטקט והרחיב את מסלולי היצירה שלו לאמנות, ציור, צילום ותסריטאות. כיום הוא אחת הדמויות הבולטות בצוות ההפקה של המגזין ומי שמלווה אותו באיורים, צילומים וסרטי וידאו שמשקפים את התכנים היצירתיים של קונסואלו. ברשימה הנרחבת של אמנים איתם היא מנהלת דיאלוגים אמנותיים נמצאים גם הזמר/צייר הבריטי KIM GORDON שעיצב לקולקציות של מארני הדפסים גאומטריים נועזים ו-GARY HUME האמן הבריטי שציוריו הזינו את דמיונה ברעיונות להדפסי הבגדים שעיצבה.
במהלך יריד העיצוב במילנו בשנת 2010 ניהלה קונסואלו דיאלוג יצירתי עם האדריכל/אמן הבינלאומי MATHEO THUN, מי שהיה מתלמידיו של האמן האוסטרי אוסקר קוקושקה. “מפגש בלתי צפוי”, כפי שהמיזם כונה, בין שני אמנים מתחומי עיצוב מנוגדים, היה מפגש פייסני הזוי שהוביל להפקת מיצבים שהוצגו באתרים ציבוריים במילנו. ת’ון עיצב כלובי עץ בעיצוב אגרסיבי שמולאו בתכנים שאולים מעולמה היצירתי הרך והנשי של קונסואלו; גזרות נייר טכניות, ערמות בדים, ואוסף של תכשיטים, מחומרי גלם מקוריים, מתוך אוסף התכשיטים שקונסואלו עיצבה.
קונסואלו הינה אישיות יצירתית מרתקת ופוליטיקאית שוחרת צדק ושוויון חברתי, דמות שתרה בעולם הדמיון והמציאות בו זמנית. יוצרת מבטיחה ברמה האמנותית והאנושית, שגם מקיימת את הבטחותיה. דמות לוחמנית ודעתנית שבדרכה האלגנטית מובילה סוג של מאבק יפה, שקט ונקי מקורבנות, בו כולם מנצחים ואפילו מרוויחים.
תכשיטים גאומטריים מאוסף 2014-15
