לעולם אל תתקבע בהתבוננותך
תערוכת רישומי האדריכלות של דניאל ליבסקינד מוצגת כעת בגלריה ארמנו טדסקי שבתל אביב ומאפשרת הצצה נדירה לתהליך הקריאטיבי של אדריכל העל הנודע
“רק בשעה שהם רושמים סקיצה, מתעוררים אצל האדריכלים רגעי “פרוסט” – אותם רגעים בהם בטעות נתקלים באבנים הלא-אחידות של המוח, המעלים זיכרונות, אשר באורח פלא פותחים סוגי חזיונות העומדים בבסיס כל אמנות גדולה”, כך מתאר האדריכל הנודע דניאל ליבסקינד בספר זיכרונותיו מ- 2004 את תהליכי היצירה האדריכלית בשלביה המוקדמים.
כעת (ועד ה- 10 בינואר 2014) מציגה גלריה ארמנו טדסקי תל אביב, בשיתוף עם גלריות ארמנו טדסקי (מילנו, טורינו, רומא, תל אביב), את תערוכתו החדשה של ליבסקינד: “”Never Say the Eye is Rigid – “לעולם אל תתקבע בהתבוננותך”, הכוללת את רישומי האדריכלות המקוריים שלו, מפרויקטים שונים בארצות שונות, כולל רישומיהם המקוריים והחתומים של המוזיאון היהודי בברלין (2001) ותוכנית האב 2003 לאתר ההנצחה ומרכז הסחר העולמי, Ground Zero בניו יורק.
התערוכה בתל אביב הינה חלק מפרויקט מיוחד ביוזמת גלריה ארמנו טדסקי, להצגת תערוכתו של דניאל ליבסקינד ברחבי העולם, לאחר שכבר הוצגה בגלריות ארמנו טדסקי ברומא ובטורינו. מתל אביב תנדוד התערוכה למילנו, לונדון וניו יורק. (מיקומים ותאריכים יפורסמו בהמשך).
“כגלריסט, זוהי הפעם הראשונה שאני מציג רישומים של אדריכל.” מספר ארמנו טדסקי, “אך ליתר דיוק יש להדגיש כי דניאל הוא אמן העוסק בארכיטקטורה. לדבריו “הרישום הוא המהות של הארכיטקטורה”, זהו המארג ממנו נולד הבניין, הקשר הראשוני בין המוח, הנשמה לפרויקט הנבנה”.
התערוכה בתל אביב מציגה מספר סקיצות אשר נחשפו באיטליה ופרויקטים חדשים נוספים. הסקיצות משקפות קשת רחבה של סגנונות וטכניקות, מרישומים בקווים כמעט קלאסיים ועד לרישומים אקספרסיביים בצבעי מים וביד חופשית בדיו. כל היצירות משקפות את הקשר בין הרעיונות הפילוסופיים העומדים בבסיס כל פרויקט מתואר והאסטטיקה הייחודית לו: הצבע, האווירה, ההצבה והמתח המסוימים לו, מתוכנית האב הגדולה והמקיפה מאוד של ה- Ground Zero ועד לסקיצות האינטימיות של המוזיאון היהודי בברלין.
הרבה לפני תחילת העבודה על הבניין הראשון שלו במוזיאון היהודי בברלין ב- 1989, מתח כבר ליבסקינד את גבולות היכולת של הרישום האדריכלי. הסדרה המוקדמת Micromegas and Chamberworks, משנות ה-70 וה- 80, קוראת תיגר על משמעות האדריכלות העכשווית וחוזרת לרעיון הרנסנס, שהרישום עומד כמטרה בפני עצמה – הוא לב ליבה ונשמתה של הארכיטקטורה ולא רק אמצעי להשגת המטרה.
תשוקתו של ליבסקינד לרישום החלה עוד בילדותו, כאשר “הציור הכפייתי” שלו היווה מקור לדאגה עבור אמו “המבריקה וחסרת הפחד”, כפי שכתב ליבסקינד עצמו: “ערב אחד בשעה שציירתי באובססיביות, היא ישבה מולי בשולחן המטבח ומזגה לכל אחד מאיתנו כוס תה. היא שאלה, כאילו בבדיחות דעת, “אז אתה רוצה להיות אמן?” אך הפעם היא הייתה רצינית. “אתה רוצה להיות בסוף רעב, איפה שהוא בעליית גג, בלי מספיק כסף אפילו לקנות עיפרון? זה החיים שאתה רוצה לעצמך? תהייה ארכיטקט, ארכיטקטורה זה מקצוע וסוג של אמנות… אתה תמיד יכול לעשות אמנות בארכיטקטורה, אבל אתה לא יכול לעשות ארכיטקטורה באמנות. אתה דג שני דגים באותה החכה”.
וליבסקינד, שאימו היוותה עבורו מקור השראה, אימץ את הצעתה של אימו בכל ליבו, כפי שניתן לראות בתערוכה הנוכחית.
גלריה ארמנו טדסקי תל אביב: רחוב לילינבלום 3, נווה צדק, תל אביב | 03-5170344 | telaviv@etgallery.co.il | www.etgallery.co.il
שעות פתיחה: א 15:00 עד– 19:00 | ב עד ה 11:00 עד 19:00 | שישי 11:00 – 14:00
