ממעמקים

לגלות עולם, כל יום מחדש

“כל חדש”, אמר פעם הסופר גרשון שופמן, “כל חדש – נבטיו, יש למצוא בישן הקודם לו, יש מיש”. בעולם המוסיקה העכשווי, ניטש מאבק חריף, בנוסח “ישן מפני חדש תוציאו”, בין אנשי האסכולה הישנה, החוששים לגורל המוסיקה הקלאסית ומתבצרים בשמורת טבע משלהם, לבין מוסיקאים מוכשרים, המחפשים כיוונים חדשים במקורות ישנים.
לכן, אין זה פלא שמנהל קול ישראל, ד”ר מיכאל מירו ומנהל קול המוסיקה, אריה יאס, נחשבים למובילים של מהפך וריענון, אל מול הגישה המקובעת, החוששת מרוחות חדשות ועדכניות יותר.

זו הסיבה שיאס יזם לאחרונה יום שידורים מיוחד נוסף (ביום ד’, ה-30.10) והפעם, תחת הכותרת “מגלים את פורטוגל“, במסגרתו ישודרו 12 שעות של מוסיקה פורטוגלית קלאסית ועכשווית, משמונה בבוקר ועד שמונה בערב. יום השידורים ייערך בחסות שגריר פורטוגל בישראל, מר מיגאל דה אלמיידה א סוסה ונספח התרבות, פרננדו דה סילבה, הדובר עברית רהוטה, שיפתח את היום בשחרית המוסיקלית לנהגי משאיות ואוטובוסים.

למרות שווסקו דה גמה ופרדיננד מגלן, גילו לנו לפני 600 שנה את הדרך להודו ולכף התקווה הטובה ופדרו קאבראל גילה לעולם את ברזיל, אנחנו יודעים יותר על הודו, ברזיל ודרום אפריקה מאשר על פורטוגל, על התרבות והמוסיקה שלה, להוציא יוצא דופן אחד: שירת ה”פאדו” – אותה מוסיקה נהדרת, שהוכרזה ע” אונסקו ב-2012 כמורשת תרבות עולמית וזוכה להערכה עצומה בישראל, בעיקר בזכות עמליה רודריגז האגדית.

אלא שלפורטוגל מסורת מוסיקלית עשירה ומגוונת מלבד הפאדו. ידעתם למשל שמלך פורטוגל, ז’ואאו הרביעי, היה מלחין שיצירותיו מנוגנות עד היום?
אז הנה הזדמנות מצוינת לגלות מוסיקה פורטוגלית נפלאה, מאז ימי התגליות הגדולות, מלחיני הרנסאנס והבארוק ומלחינים קלאסיים ומודרניים כמו לואיש פרייטאש בראנקו וז’וזה ויאנה דה מוטה, ועד לגיטרה של קרלוש פארדש שתוביל ל”פאדו” ולעמליה רודריגז.

ועוד הזדמנות לגלות מחדש אמן מצוין, הנמצא בימים אלו בכותרות: צחי הלוי, זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בפרס אופיר של השנה, על משחקו הרגיש והמהפנט בסרט “בית לחם”, הסרט שנבחר לייצג אותנו בטקס האוסקר הקרוב. הלוי בהחלט לא הולך בתלם – בן דיפלומטים, דובר שפות,  מוסיקאי, שחקן, מלחין וזמר עם יכולות וירטואוזיות, המגדיר את עצמו כאמן סקרן, שאוהב אתגרים, חיפושים, כיוונים ונדודים.    

צחי הלוי והאנסמבל שלו: עידית דביר בכלי הקשה, שי חמני על הבס וספי עספורי הירש על העוד, הכינור והבוזוקי, מתארחים בתכנית “ממעמקים. דה פרופונדיס. קונצרט מהמרתף בחיפה”. בגלל מזג האוויר הקיצי הנוח, צולמה התכנית המיוחדת הפעם על גג אולפן הטלוויזיה בחיפה, עם נוף הכרמל והמקדש הבאהי היפהפה ברקע. צריך לשמוע ולראות את הלוי שר את “אל תשליכני לעת זקנה” מצד אחד ושר בערבית את “אני תמיד איתך” מן הצד שני, כדי להיווכח שתמיד כדאי ורצוי לגלות פן חדש במנגינות ישנות.

“ממעמקים. דה פרופונדיס”, היא כזכור תכנית ישראלית מקורית, ראשונה מסוגה בעולם בתחום המוסיקה, העוסקת במעשה היצירה ומשלבת אמנות פלסטית עם מוסיקה איכותית, מוסיקה מקורית של יוצרים ישראלים ומוסיקה קלאסית בלבוש צעיר. בכל תכנית משתתפים צייר או ציירת המציירים את המוסיקאים או את המוסיקה והצופים רואים בו בזמן ידיים מנגנות אל מול ידיים מציירות.

גם התכניות הקרובות, המשודרות בכל שבת בשעה 13:00 בערוץ 1, מביאות מוסיקאים ישראלים, המחפשים פן חדש במוסיקה: מרים טוקאן, הזמיר מעיבלין ואנסמבל “קווארטטוקאן” – רביעייה מוסיקלית מלהיבה, שבה גם עידן טולדנו, מלחין ומוסיקאי, בעוד, גיטרה ואקורדיון, ד”ר רחלי גלאי בצ’לו ונועה וקס בכלי הקשה, מנגנים מוסיקה שכולה שילובים, שנועדה לגלות כמה קרוב יכול להיות ניגון ערבי למנגינה החסידית העממית של הרבי מברדיצ’ב. מרגש לגלות ש”הכניסיני תחת כנפך” של ביאליק, יפה לא פחות כשמרים טוקאן שרה אותו בערבית, בנוסף לעברית וכמה מוסיקת הכלייזמרים נשמעת חדשה ועכשווית, כשהיא משתלבת במוסיקה ערבית מסתלסלת והכל בתזמורים ועיבודים יוצאי דופן ומיוחדים עבור ה”קוורטטוקאן”. אולי דווקא כך, נגלה בכל יום מחדש, שדווקא ממוסיקה שכזו, שבאה ממעמקי הנשמה והזיכרון, ניתן לשאוב עושר תרבותי ובסיס להידברות. יש לשער שביאליק היה ודאי אוהב זאת.