לחשוב מחוץ לקופסה
מנהלי הרדיו אוהבים אנשים שחושבים מחוץ לקופסה. מחוץ למוסכמות ולדרכים מקובעות. כך ד”ר מיקי מירו, מנהל “קול ישראל” וכך גם אריה יאס, מנהל “קול המוסיקה”. הקיץ הזה, על כל מטר הפסטיבלים והאירועים המיוחדים שבו, ניתנה למירו וליאס הזדמנות של ממש להביא בשידורים חיים כמה מהאירועים המפתיעים והססגוניים ביותר של העונה ולהפגיש את המאזינים והצופים עם אנשים יצירתיים במיוחד ואמנים שלא פוחדים לפרוץ גדר ולצפצף על פרות קדושות.
ז’יל אפאפ, למשל, הוא כנר וירטואוז, יליד אלג’יר, שגדל בצרפת וחי היום בצריף בקליפורניה. הוא מוזמן ללא הרף לנגן ולנצח על מיטב התזמורות בעולם, כדי לגרום להן לשרוק את ויואלדי, לצייץ את מוצארט ולנבוח את באך. בפסטיבל כיתות האמן בקשת אילון זה בדיוק מה שעשה, כשהוביל אל הבמה, בבית האופרה בת”א, תזמורת כנרים וירטואוזים שצייצו כמו ציפורים, שרקו כמו פרחחי רחוב ונבחו וגרגרו ונגנו להפליא את “האביב” מתוך “ארבע העונות” של ויואלדי והכל בשידור חי ב”קול המוסיקה”.
“ראיתי ושמעתי אותו”, מספר יאס, שגם נבחר בימים אלה לאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בתרבות הישראלית על פי עיתון “הארץ”, “בקונצרט חגיגי לפני כשנה עם נועם שריף והתזמורת הסימפונית של חיפה ונדלקתי. הנה מוסיקאי שלא הולך בתלם ומצליח להוציא מנגנים קלאסיים בחליפות ועניבות שמחת נגינה של ילדים, שמגלים בפעם הראשונה עולם מכשף של צלילים. כי ז’יל אפאפ לא מתייחס אל המוסיקה כאל משהו קדוש שיש לסגוד לו, אלא כאל משהו חי ובועט ונושם ומתסיס. משהו שנוגע בך. שגורם לך חוויה רב-חושית. חגיגה כאן ועכשיו”.
אותו הדבר בדיוק קרה גם בשידור החי של פתיחת “הזמריה” ה-23 בעכו. מנצחת מקהלות מפינלנד, סאנה ואלוואנה, פנתה לקהל וביקשה: “אל תשירו כמו זמרי מקהלה, תשירו כמו בני אדם”. וכך, תוך פחות מחמש דקות, עמד כל הקהל על הרגליים ושר להפליא יודללהי מלפלנד וקפץ והניף ידיים ורגליים. כעבור כמה רגעים הוכיחה מקהלת הבישופות “מהטטה” מדרום אפריקה לקהל, שמקהלה זה לא רק קולות יפים ששרים בהרמוניה, אלא מה קורה כשהגוף כולו שר ושקונצרט יכול וצריך להיות גם חגיגה של צבע, תנועה וצליל.
את אותה התפיסה מקיימים גם בתכנית “ממעמקים. דה פרופונדיס” בהנחייתו של יאס, בה משלבים מוסיקה במארג רב-חושי של ויזואליה וצליל ומנסים שלא ללכת בתלם של תכניות רדיו בלבד, אלא לחשוב מחוץ לקופסה ולעשות משהו אחר: “רדיוויזיה”.
אין ספק, שיאס קלע נכון כשיזם את התכנית הישראלית המקורית והראשונה מסוגה בעולם בתחום המוסיקה, העוסקת במעשה היצירה ומשלבת אמנות פלסטית עם מוסיקה איכותית, מוסיקה מקורית של יוצרים ישראלים ומוסיקה קלאסית בלבוש צעיר. בכל תכנית משתתפים צייר או ציירת, המציירים את המוסיקאים או בהשראת המוסיקה והצופים רואים בעת ובעונה אחת את הידיים המנגנות מול הידיים המציירות.
התכניות הקרובות, המשודרות בכל שבת בשעה 13:00 בערוץ 1, מוקדשות למוסיקאים ישראלים המחפשים כיוונים חדשים, מחוץ לקופסה:
הזמר והמלחין צחי הלוי יתארח בתכנית הנקראת “כיוונים” והוא בהחלט אינו הולך בשום תלם. הלוי הוא בנם של דיפלומטים, דובר ושר בכמה שפות ומגדיר את עצמו כאמן סקרן שאוהב אתגרים, חיפושים, כיוונים ונדודים. הוא זמר עם יכולות וירטואוזיות ששר פיוט עכשווי, לצד קלאסיקה ערבית ומוסיקה שחיבר בעצמו באנגלית, ערבית וספרדית.
גם המלחין והפסנתרן תומר הדדי, זוכה פרס אקו”ם למלחין המבטיח של השנה והזמרת לורן שחאדה, מעצבים קנקן חדש למסורות ישנות: שחאדה שרה מזמורי תהילים בערבית ואילו הדדי והאנסמבל שלו (ניצן קנאטי ולאה גדייב בכינורות, אודי ברנר בויולה וג’קלין פיי בצ’לו) מביאים לחנים יפיפיים וקליטים מאד, מבלי לאבד גרם של איכות. עושר מוסיקלי ועולם מרתק הנפרש בפני המאזין יוצרים, מעבר לעונג השמיעה, גם חוויה מזככת ומעוררת תקווה. צריך לראות ולשמוע אותם מנגנים את כל הפיוטים שכולנו מכירים, מ”מלאכי השרת” ועד “ידיד נפש” ו”אל נורא עלילה”, כדי להבין איזו חוויה מענגת ומעוררת תקווה יש במוסיקה השורשית הזאת וכמה הפכה להיות למוסיקה קלאסית המנקדת ומזככת את חיינו.
