מחשב נייד למורה או טאבלט לתלמיד?
מאת: אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה להעצמת מורי ישראל
צילום: אמיר אלון
ראשי ערים ומנהלי אגפי חינוך רבים מתלבטים בימים אלו במה לבחור עבור מערכת החינוך העירונית שלהם: האם כדאי להם לבחור בתכנית המעניקה למורים מחשב נייד ביחד עם תכנית הדרכה בת 120 שעות או לבחור דווקא בתוכנית המציעה להורים לרכוש טאבלטים לתלמידים, בהם מוטענים ספרים דיגיטאליים? אין ספק שהחלום הפופוליסטי הוא טאבלט לכל תלמיד, וכמובן שצעד כזה יעלה את מדד הפופולאריות של ראש העיר בקרב בוחריו, אך האם זהו הפתרון הנכון? לא בטוח.
מחקרים שונים מראים כי הענקת מחשב נייד למורה, יחד עם תכנית הדרכה מקצועית, מעצימה את המורה ומשפרת את התנהגות התלמידים בכתות (למעש ה נתונים מצביעים על פיחות של עד 35% בהפרעות) וכמובן שמשפרת גם את הצגת הנושאים בכיתה, התקשורת עם ההורים, עם התלמידים ועם הממונים במערכת החינוך.
טאבלט לתלמיד הינו טוב בעיקר מאחר והוא מאחסן את ספרי הלימוד של התלמידים על גבי המכשיר, מה שחוסך לו סחיבת ילקוט עם מטען עודף. הטאבלט יכול לשמש גם להורדת סרטים ולצרוף טקסטים וסרטונים לספרים קיימים וכאמצעי תקשורת בין התלמידים למוריהם. יחד עם זאת, ניכר שמשתמשי הטאבלטים עדיין מתקשים בעבודה השוטפת בכתיבת מסמכים, הצגת מצגות ודפי חישוב בתוכנות של מערכת אופיס של חברת מיקרוסופט (וורד, אקסל, פאוורפוינט). הטאבלטים הקיימים מופעלים על ידי מערכות ההפעלה של אפל או מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל.
מהפכת המידע ותפקיד המורה החדש
מהפכת המידע גרמה למורה לאבד את תפקידו כמקור ידע, כפי שהיה מאות בשנים ותפקידו של המורה הפך להיות מחנך, מנחה ומנטור. כתוצאה מהמהפכה גם איבד המורה את מעמדו ואת הכבוד לו זכה בעבר וחל פיחות בשכרו ובמעמדו הסוציאלי. אני מאמין ויודע כי בכוחה של הענקת מחשב נייד למורה בנוסף להכשרה מקצועית, לחזק את מעמדו של המורה, להעצים אותו באופן אישי ולגרום לו לשפר את הישגי תלמידיו ולזכות בחזרה ברספקט כמחנך ומנטור שמבין את השפה החדשה.
בנוסף, למי שלא שם לב, נוצרה שפה חדשה שכוללת מושגים חדשים, שמי שלא בקיא בהם, נחשב בחוגים רבים כאנאלפבית של המאה ה 21. מילים חדשות כמו גוגל, דרופבוקס, סקייפ, סקיידרייב, וואטסאפ, פאוורפוינט ואקסל הינם רק חלק מהמושגים החדשים שעל כל מורה ללמוד ולהבין כיצד להשתמש בשפה החדשה ובאמצעים החדשים ללימוד, להדרכה ולתקשורת עם התלמידים.
מחשב נייד או טאבלט? תשובת האקדמיה
מומחים רבים טוענים שהאינטרנט כבר מזמן ניצח את המרצה באוניברסיטה ולכן צריך להפסיק להילחם בו. זהו המסר למשל אותו מנסה להעביר פרופ’ דפני קולר שקוראת לשנות לחלוטין את כל מה שאנחנו יודעים על אקדמיה. פרופ’ קולר מאוניברסיטת סטנפורד, השותפה למיזם הסטארט-אפ ”קורסרה”, סבורה שהדרך העדכנית ללמוד ולספוג מידע היא באמצעות הרשת.
בראיון מיוחד שנתנה לאחרונה לאתר ynet לקראת ועידת הנשיא בה השתתפה, קראה פרופ’ קולר לעולם האקדמי להשתחרר מההרצאות פנים מול פנים בכיתות הלימוד ולהעלות לרשת את כל החומרים שסטודנטים יכולים וצריכים לקרוא במסגרת לימודיהם: ”אני ממליצה לשים את החומרים באינטרנט, כי תוכן הולך להיות ממילא משהו מאוד זמין וקל להשגה”, היא מסבירה את גישתה הפדגוגית המיוחדת ומוסיפה כי ”חינוך זה מעבר לתוכן ופרופסורים צריכים להתחיל לחנך את הסטודנטים. היום אנחנו מעבירים הרצאות מול סטודנטים שיושבים בשורות, אבל בעיקר כותבים בפייסבוק. זה לא חינוך”.
אז מה עדיף – מחשב נייד או טאבלט? לדעתי בשלב הראשון יש לצייד את המורים במחשב נייד וללמד את המורה להשתמש במחשב וליצור מצגות ותכנים ממקורות רבים שנמצאים ברשת ומוצעים על ידי חברות תוכן רבות בישראל. לאחר שהמורה מצויד במחשב אישי נייד ועבר את תכנית ההכשרה, בשלב השני ניתן לצייד גם את התלמידים במחשבים אישיים (טאבלטים או ניידים). אני קורא לראשי ערים להימנע מצעדים פופוליסטיים על ידי הענקת טאבלטים לתלמידים (במימון כספי ההורים) בטרם דאגו שמוריהם יהיו מצוידים במחשבים ניידים ובטרם זכו ל- 120 שעות הדרכה מקצועית.
_____________________________________________________________________________________
קרן אתנה הוקמה בשנת 2006 כארגון ללא כוונת רווח, במטרה להעצים את המורים בישראל ולהעניק להם כלים להעצמה אישית, תוך קידום מעמדם. הקרן הוקמה על ידי מספר אנשי עסקים בהובלת אורי בן – ארי ותוכנית הליבה של הקרן היא “מחשב נייד לכל מורה”, אשר הוקמה תחת חסות משרד ראש הממשלה ובשותפות הדוקה עם הסתדרות המורים, משרד החינוך ובנק מסד.
