העונה הישראלית של מוזיאון ישראל
מגוון רחב של אמנות ויצירה ישראלית מוצג כעת בארבע תערוכות חדשות במוזיאון ישראל. “איסוף והצגת המגוון העשיר של היצירה המקומית עם דגש על אמנים מוכרים מהעבר וההווה, לצד עבודותיהם של כישרונות צעירים ומבטיחים, הם ממטרותיו העיקריות של המוזיאון” אומר ג’יימס סניידר מנכ”ל המוזיאון
החל מה-18 בדצמבר, מציג מוזיאון ישראל ארבע תערוכות חדשות של אמנות ישראלית, שלוש מהן הן תערוכות יחיד של אמנים בני דורות שונים (הציירים ישראל הרשברג ויהושע בורקובסקי ואמנית הוידאו נלי אגסי). ואחת היא תערוכת אוסף גדולה שתציג רכישות חדשות של אמנות ישראלית, לצד אמנות בינלאומית ויצירות אחרות מאוספי המוזיאון.
שלוש תערוכות היחיד מציגות קשת רחבה של אמנות ישראלית ונוגעות בנושאים מרכזיים ועקרוניים בהם עסקה בעבר ובהווה: תערוכתו של הצייר הוותיק ישראל הרשברג כוללת שלושה ציורי נוף פנורמיים וגדולי מימדים, המייצגים כיוון חדש ביצירתו בעשור האחרון. יהושע בורקובסקי, בן דור הביניים של האמנות הישראלית, מציג תערוכה גדולה ומקיפה של יצירתו ב- 25 השנים האחרונות ואילו תערוכת הווידאו של האמנית הצעירה נלי אגסי, פורשת עבודות מסוף שנות התשעים ועד היום.
תערוכת האוסף “מרחבים: רכישות חדשות + עבודות מהאוסף” מפגישה אמנים צעירים לצד ותיקים ויוצרת שכנויות מפתיעות בין אמנים כגלעד רטמן, אורי ניר ומיכל הלפמן לאמנים גוסטאב קורבה, אדוורד ווסטון ואדווארד ליר. ובאופן זה נטענות אלו גם אלו בפרשנויות חדשות ומשתקפת היטב הרב-שכבתיות והעושר האדיר המרכיב את אוסף המוזיאון.
שדות ראייה: ציורי נוף מאת ישראל הרשברג
אוצר: אמיתי מנדלסון
שלושה ציורי נוף גדולים של ישראל הרשברג, גדול ציירי הראליזם בישראל, מוצגים לראשונה בתערוכה מיוחדת. הרשברג מתבונן במושא הציור שלו – טבע דומם, דיוקן, עירום אך גם נוף רחב ופתוח – במבט מפוכח, מדוקדק ובלתי מתפשר. אם במשך שנים בחר להתמקד באובייקט אחד ולתאר אותו, את מרקמו, את האור המוטל עליו ואת פגעי הזמן הניכרים בו בקומפוזיציה מתוכננת היטב, הרי שבעשור האחרון הוא החל לצייר באותו אופן נופים גדולים וטרח על כל ציור כשנתיים, עד שהביאו לכלל סיום. בתערוכה מוצגים שלושת הציורים שיצר בעשור האחרון – שניים מהם צוירו באיטליה, בחבל אומבריה ואחד בתל קאקון שבעמק חפר ומתווה / הכנה אחד המבשר על הציור הגדול הבא שלו.
ישראל הרשברג נולד במחנה עקורים באוסטריה ב-1948, עשה תקופת מה בישראל והיגר עם משפחתו לארה”ב ב-1958. בשנת 1984 חזר לארץ וב-1998 הקים בירושלים את הסדנה לציור ורישום. כיום הוא ממשיך להנחיל את ערכי הציור המבוסס על התבוננות לדורות של תלמידים, מהם כמה שהפכו בתורם לאמנים בולטים בפני עצמם.
ירוק ורונזה – יהושע בורקובסקי: ציורים, 2012-1987
אוצר אורח: משהניניו / אוצרי המוזיאון: אמיתי מנדלסון, איה מירון
תערוכה מקיפה מיצירותיו של האמן הבכיר יהושע בורקובסקי מעשרה מחזורי ציור, שעשייתם משתרעת על פני 25 שנה. גוף יצירה זה הוא פרי עיסוקו הבלתי נלאה של בורקובסקי ביופי ובהתחקות אחר מהותם של דימויים העוסקים בין השאר בבואה, בהכפלה, בריצוד, בצל ובמראית הרפאים.
כנזיר שקדן העוסק בכתבים נסתרים וחוקר את יסודות החומר והצורה, יוצר בורקובסקי ציורים בעלי ממד פתייני. עיסוקו בעקרונות הציור ובמהותו, מחובר הן למסורת הציור המערבית ולדימויים שמקורם באיסלאם ובמזרח הרחוק, והן לציור המודרניסטי המופשט ולשאלות של ציור עכשווי.
בעבודה מתמשכת ומעמיקה, הוא בוחן מיתוסים עתיקים כמו אכו ונרקיס, קו אפלס, ו-Vera Icon, על ידי אמירות ציוריות חדות אבחנה ובעלות עוצמה פיוטית. התערוכה, שתוכננה ברגישות לכדי יצירת חלל בו מחזורי הציורים מהדהדים ומאירים אחד את השני, יוצרת מרחב בו הצופה, אם רק ירצה, יוכל להתמסר לחוויה טוטלית בעלת ממד מדיטטיבי.
יהושע בורקובסקי נולד בישראל ב- 1952 ומתגורר ועובד בירושלים.
לכבוד התערוכה יראה אור קטלוג מקיף בעברית ובאנגלית, שימיר את חוויית התערוכה אל הדפדוף בין דפי הספר, תוך פרישה רחבה של עשייתו של האמן.
נלי אגסי: עבודות וידאו
אוצר: אמיתי מנדלסון
גוף האמנית נלי אגסי משמש בעבודות הווידאו שלה כמצע לפעולות סימבוליות, הקשורות לכאב פיזי, לחוויות נפשיות ולנשיות מאז ראשית עבודתה באמצע שנות ה-90 ועד היום. פעולותיה מתועדות בישירות ומשוחררות מסגנוּן ומהדהדת בהן אמנות שנות ה-70, שהעמידה במרכזה את הגוף וסוגיות עקרוניות הקשורות בו. ואולם, הממד האישי והאינטימי של יצירתה מייחד אותה מאותם אמנים ואמניות שגופם היה כאמצעי להעברת מסרים אידאולוגיים וחברתיים.
אגסי היא אמנית מגוונת היוצרת בווידאו, במיצג, במיצב, ברקמה ובעבודות על נייר. ואולם עבודות הווידאו הן ליבת יצירתה ונוצרת בהן זיקה חזקה ובלתי ניתנת לניתוק בין האינטימי והפרטי לחשוף ולציבורי, בין היומיומי לסימבולי ולטקסי. תמונות קדושים בכנסייה עולות על הדעת בתערוכה זו שבה היצירות עוטפות את המתבונן ומזמינות אותו להזדהות עם דמות האמנית המשתקפת מקירות החדר.
נלי אגסי נולדה ב- 1973 והיא חיה ופועלת בתל-אביב ובשיקגו. לכבוד התערוכה יראה אור קטלוג בעברית ובאנגלית.
מרחבים: רכישות חדשות + עבודות מהאוסף
אוצר: אמיתי מנדלסון
ים ומדבר – אזורים חוץ-תרבותיים, אקס-טריטוריאליים ובראשיתיים באופיים מהווים את הציר המרכזי בתערוכה; הם נקשרים למיתוסים עתיקים, למסעות, לנדודים, להתבודדות ולהרהור. נופים אלו, שיש בהם מן ההוד והנשגב, הילכו קסם על אמנים רבים, מימי שיא הרומנטיקה ועד ימינו, באינסופיות שלהם, בסכנות שאצורות בהם ובאפשרות הטיהור והזיכוך שהם מזמנים. גם בצורתם ובאיכויותיהם יש מן המשותף ובשניהם בולט הממד המופשט שהיה אתגר אמנותי של ממש לציירים ולצלמים כאחד – משטחים ריקים, שטוחים, חסרי סוף והתחלה ברורים ונטולי נקודות אחיזה.
ואולם זו איננה תערוכת נושא מובהקת; היא נולדה ממקבץ יצירות שהמוזיאון רכש או קיבל בעת האחרונה ומִגישה אוצרותית המציבה אותן מול יצירות ותיקות באוסף. כך נטענות אלה גם אלה בפרשנויות חדשות ומשתקפת היטב הרב-שכבתיות של מוזיאון ישראל, שהוא כתל ארכאולוגי של תקופות, זרמים והלכי רוח. מן התערוכה נרקם מכלול של מרחבים גאוגרפיים שהם גם מרחבי תודעה ודמיון.
בין האמנים המוצגים: גלעד אפרת ;יוסף ז’וזף דדון; מיכל הלפמן; ליאת לבני ;אדוארד ליר;נעמי לשם ; אורי ניר; הירוֹשי סוּגימוֹטוֹ ; בלו-סימיון פיינרו ; שי צורים; גוסטב קורבה; דני קרוון ;שי קרמר ; גלעד רטמן; רות שלוס.
