מוזיאון ישראל מציג

הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה
במוזיאון ישראל עלתה כעת תערוכה ראשונה מסוגה בעולם על המלך הורדוס ובמרכזה קבר שנתגלה לאחרונה, לצד כ-250 פריטים נוספים ששוחזרו באופן מקיף על ידי המוזיאון. התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו של פרופ’ נצר, שנפל אל מותו בשנת 2010 באתר בו גילה את המאוזוליאום המלכותי

מוזיאון ישראל בירושלים עלתה לאחרונה תערוכה ראשונה בעולם המוקדשת כולה להורדוס, מהדמויות רבות הפנים, המרתקות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה היהודית ובתולדות האימפריה הרומית. התערוכה מבקשת להבין טוב יותר את הדמות ההיסטורית הזאת באמצעות האדריכלות המונומנטלית שבנה ובעזרת חפצי האמנות שהקיף עצמו בהם.

התערוכה כוללת כ-250 ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו בעת האחרונה בהרודיון, ביריחו ובאתרים אחרים, שיכולים להאיר באור חדש את ההשפעות הפוליטיות, האדריכליות והאסתטיות שהיו לשלטונו של הורדוס בין השנים 37 ועד 4 לפני הספירה.

בין החפצים המוצגים, שעברו כולם שחזור מקיף במעבדות השימור במוזיאון, יוצגו ארונות קבורה (סרקופגים) מקבר הורדוס, ציורי קיר מהרודיון, האמבט הפרטי של הורדוס  מקיפרוס; פריטי אבן מגולפים מהר הבית שלא הוצגו מעולם וכן אגן שיש מעוטר שהחוקרים סבורים שהורדוס קיבל במתנה מאוגוסטוס.

הורדוס כונה “גדול הבנאים שידעה הארץ” אך גם גונה בשל מוצאו וספק יהדותו, בשל הבריתות הפוליטיות השנויות במחלוקת שכרת, בשל הוראתו להוציא להורג את אשתו ושלושה מבניו ובשל טעות שייחסה לו את טבח התינוקות בבית-לחם, כמתואר בברית החדשה. בתערוכה ייבחנו מפעלי הבנייה העצומים שלו, קשריו הדיפלומטיים המורכבים עם הקיסרים ועם האצולה הרומית וכן יתואר מסע ההלוויה המפואר מיריחו אל מכלול הקבר שבנה לעצמו בהרודיון. במרכז התערוכה יוצג שחזור מרשים של חדר הקבורה שלו.

ב-2007, בתום 40 שנות חיפוש, מצא הארכאולוג הנודע פרופסור אהוד נצר ז”ל מהאוניברסיטה העברית את הקבר שחיפש בהרודיון, שבגבול מדבר יהודה. באתר נתגלו ארמון-מצודה וכן מכלול ובו גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותאטרון ובו תא מלכותי. בערוב ימיו שינה הורדוס את התכנון הפנימי של המכלול כדי להתאימו לתהלוכת הלוויה שלו ולקבורתו ובנה מאוזוליאום מרהיב הפונה לירושלים. התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו של פרופ’ נצר, שנפל אל מותו בשנת 2010 באתר שבו גילה את התגלית המרעישה.

ג’יימס סניידר, מנכ”ל המוזיאון ע”ש אן וג’רום פישר מספר: “פרופ’ אהוד נצר ראה בגילוי קברו של הורדוס את גולת הכותרת של חפירותיו, שנמשכו כמה עשורים והתגליות של הארכאולוגים החופרים באתר בחמש השנים האחרונות מעמיקות את הערכתנו אל הישגו זה, שהעשיר את הבנתנו את הורדוס, את מלכותו ואת תפקידו בתולדות האזור. אנו גאים בעבודת השחזור והשימור המקיפה שצוות מעבדות המוזיאון הצליח להשלים וגאים להציג את הממצאים החשובים הללו לקהל בתערוכה שתאיר את התקופה, שהייתה ציר מרכזי בתולדות של ארץ-ישראל”.

התערוכה מאורגנת בדומה למסלול ההלוויה של הורדוס, שתוכנן בקפידה; החל מחדר הכס המלכותי בארמון החורף שלו ביריחו, דרך ירושלים ואל אחוזת הקבר שלו בהרודיון. בתערוכה יידונו נושאים מרכזיים ובהם השפעתו של הורדוס על הנוף האדריכלי בארץ ישראל; יחסיו המורכבים בתוך האימפריה הרומית; מותו וקבורתו.

הורדוס הבנאי הגדול
המלך הורדוס נודע במפעלי הבנייה העצומים שלו, שדרשו השקעת משאבים עצומה והביאו לשינוי פני הארץ. נוסף על המיזם הידוע ביותר שלו – בניית הר הבית ובית המקדש – בנה הורדוס ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור, מקדשים פגאניים וערים שלמות, המשקפים שילוב של מסורות וחומריבנייה מקומיים, עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. אלה מוצגים בתערוכה באמצעות פריטים ארכיטקטוניים ושחזורים מירושלים, מיריחו, מקיפרוס ומהרודיון.

יחסים בינלאומיים
עלייתו של הורדוס לשלטון היתה שזורה בעלייתה המטאורית של האימפריה הרומית, שהורדוס רחש לה הערצה. תחילה תמך במרקוס אנטוניוס, אך משהובס זה, המיר הורדוס את נאמנותו לקיסר הראשון אוגוסטוס. הורדוס הביע את נאמנותו באמצעות הקדשתם של מקדשים וערים לכבוד הקיסר וסגנו מרקוס אגריפס ובאמצעות תמיכה כלכלית, צבאית ופוליטית. קשריו המיוחדים של הורדוס עם רומא מומחשים באמצעות דיוקנאות של אוגוסטוס, ליוויה ומרקוס אגריפס וחפצים מפוארים בני הזמן שהובאו לאזור מרומא וכן ממצאים מהרודיון שיובאו או שנעשו בידי אומנים מרומא.

המסע האחרון מיריחו להרודיון
תהלוכת הלוויה של הורדוס יצאה מארמון החורף המפואר שלו ביריחו ונסתיימה בארמונו המרהיב בהרודיון, שם נקבר במאוזוליאום הפונה לירושלים, אותו הכין בעצמו בעוד מועד כאמור. מסעו האחרון של המלך מוצג באמצעות שחזורים של רכיבים אדריכליים מיוחדים מיריחו ומהרודיון ובהם חדר המלך המעוטר מן הארמון ביריחו, שם הוצב ארונו, וחדר הקבורה מהמאוזוליאום.

את התערוכה אוצרים שניים מבכירי האוצרים לארכאולוגיה במוזיאון ישראל: דודי מבורך, אוצר לתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, וסילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכאולוגיה קלאסית. לתערוכה נלווה קטלוג מהודר בהוצאת המוזיאון ובו כ-250 עמודים והוא הפרסום הראשון המקיף של מכלול הקבר ושל גילויים אחרים מהרודיון. הקטלוג יכלול מאמרים על חייו של הורדוס ומורשתו האדריכלית והתרבותית, שכתבו פרופ’ אהוד נצר המנוח ומומחים בינלאומיים מהשורה הראשונה.          

התערוכה תוצג עד ה- 5.10.2013
לפרטים נוספים על התערוכה לחצו כאן>> 

חזרה לחדשות ועדכונים

אשמח שיצרו איתי קשר