הורות-תראו מי שמדברת

לאן נעלמה סומסום?
מאת: נורית קידר
צילום באדיבות:  El coleccionista de instantes

כל יום כשאני עוזבת את הגן, סומסום באה אלי לגן ומלווה אותי הביתה.

היא קופצת עלי משמחה, משתוללת בדשא ואני מחבקת אותה בכל הכוח.

סומסום היא הכלבה שלי ורק שלי.

כשחגגו לי יום הולדת 3, אבא ואמא הפתיעו אותי והביאו לי גור קטן, פצפון, עם כתם לבן באמצע הראש, גור של בוקסר. החלטתי שהשם שלה יהיה "סומסום". היא הכלבה הכי חכמה והכי טובה. סומסום ישנה איתי בחדר. היא על השטיח ואני על המיטה. היא שומרת על הבובות שלי ועל החלומות שלי. אני דואגת לה לאוכל.

אתמול היה יום נהדר בגן. שיחקנו כדורגל, בעטתי גול לשער והקבוצה שלנו ניצחה.

אמא באה לקחת אותי מהגן אבל סומסום לא הגיעה.

אמרתי לאמא: "נחכה עוד קצת, תיכף סומסום תגיע". אמא ואני חיכינו וחיכינו וסומסום לא הגיעה. צעקתי:"סומסום..סומסום איפה את?" שרקתי לה. סומסום איננה.

הלכנו בשבילים שסומסום אוהבת לרוץ בהם, "סומסום..סומסום בואי אלי…סומסום".

הגענו הביתה. המלונה היתה ריקה.  סומסום איננה…

בכיתי "אמא איפה נמצא את סומסום"? "אני רוצה את סומסום שלי".

אמא הציעה שנלך לבריכה, אולי היא משחקת עם ילדים אחרים.

אולי היא מבקרת אצל הפרות?

אולי אצל הסוסים?  

השמש שקעה, עוד מעט יהיה ערב.

"אני בלי סומסום לא הולכת לישון היום", אמרתי לאמא.

הסתובבנו בכל הקיבוץ, אמא שורקת ואני צועקת: "סומסום בואי אלי" "סומסום"!!

חזרנו הביתה. התיישבתי על המדרכה וחיכיתי לסומסום.

כלבים אחרים הגיעו לחצר שלנו. כולם חברים של סומסום. גם הם דואגים לסומסום, הכלבה היפה שלי.

בכיתי, חיבקתי את הכדור האדום של סומסום.

פתאום שמעתי רעש מהחצר. כל הכלבים החברים של סומסום התחילו לנבוח ולהתרוצץ על המדרכה.  קפצתי מהמדרכה, ניגבתי מהר את הדמעות ופתאום ראיתי את סומסום שלי.

הכלבים נובחים בשמחה וסומסום הולכת לאט..לאט.. התישבה על ידי, הניחה את הראש שלה על הברכיים שלי ואני חיבקתי אותה חזק, חזק..

אבא בא לבדוק את סומסום אם קרה לה משהו. ידעתי שלא קרה לה כלום.

לחשתי לה באוזן: "סומסום תבטיחי לי, שלעולם לא תלכי לי לאיבוד".

סומסום הרימה את הראש שלה, הסתכלה אלי בעיניים חכמות והבנתי שהיא רק התבלבלה בשעה. היא חיפשה אותי ואני חיפשתי אותה. ככה זה כשמתבלבלים.

מיד רצתי והבאתי לסומסום קערת מים גדולה. היא לגמה את המים במהירות.

נכנסה לחדר שלי נשכבה על השטיח הכחול וחיכתה לי שאכנס למיטה.

"מחר סומסום, בשעה 4 בדיוק את תבואי לגן" אמרתי.

סומסום הסתכלה אלי ונדמה לי שהיא ניענעה בראש. 

חזרה לחדשות ועדכונים